|
||||
|
||||
אני חושב שהשורה האחרונה שכתבת היא לב העניין. אתה מאשים את השופטים ובית המישפט ואת תומכיהם מבין הפוליטיקאים. המישפט האחרון שלך מכיל בתוכו הנחה מוסווית, שישנו גוף אחד שהוא מתפקד נכון מבחינת חלקו בדמוקרטיה והוא הציבור. כל הבעיה במדינת ישראל נובעת מחוסר תודעה דמוקרטית של הציבור. דוקא את השופטים הוא צריך להעיף? ומה עם הפוליטיקאים שאמורים לייצג אותו? בביקורתך על בית המישפט העליון, וגם לי יש הרבה ביקורת עליו, אתה מתמקד בשוליים כמעט זניחים בפעילותו. כמה חוקי כנסת בוטלו על ידו? גידם יוכל לספור על אצבעות ידו. כמה פסיקות היו נגד מערכת הביטחון? בטל בשישים. לעומת זאת פעמים רבות יותר דחה בית המישפט את פסיקותיו כדי לאפשר לכנסת לחוקק והיא לא עשתה את זה. לא פעם התבטאו השופטים בהופעותיהם בועדות הכנסת : "אבל אתם חוקקתם את החוק הזה". אחד מנושאי הביקורת שלי על בית המישפט העליון ואהרון ברק הוא בפער בין המלל שלו לבין הפסיקה. |
|
||||
|
||||
קשה לי להבין את כוונתך. בתגובתי התייחסתי אך ורק לציטוט מתוך דברי ברק, שבו הביע את דעתו מה ראוי שיהיה במדינה דמוקרטית. אני כתבתי מה לדעתי המנוגדת ראוי שיהיה. מה שאני חושב הוא שבמדינה דמוקרטית ההכרעה העליונה היא הכרעת הציבור, וכידוע יש לי ביקורת גם כנגד הכנסת בעניין זה. למשל, בנושא ההתנתקות, פעלה הכנסת בכוון הפוך לרצון הציבור כפי שניתן היה להבינו מעמדתו בזמן הבחירות, ומאז ועד ביצוע ההתנתקות, רצונו לא הועמד שוב לשום מבחן. במקרה כזה היה בית המשפט העליון ממלא את תפקידו היטב, לדעתי, לו היה מעביר את הנושא למשפט מחודש של הציבור, כפי שחשב אז אדמונד לוי שכתב: "סטיה בלתי סבירה מרצון הבוחר". |
|
||||
|
||||
האם מה שאתה מציע הוא עריכת משאל עם על כל תיק שמגיע לבית המשפט העליון? או על כל החלטת ממשלה? תיקים מגיעים למערכת המשפט כדי לקבל הכרעה. נושא ההתנתקות הוא נושא פוליטי. מתנגדי הצעד הזהניסו לנקוט גם באמצעים משפטיים נגדו: לטעון שהצעד הפוליטי הזה אינו פעולה לגיטימית של הממשלה. בית המשפט פסק כי הפעולה היא פעולה פוליטית לגיטימית. בית המשפט העליון לא צריך להיות ערכאת ערעור לתהליכים פוליטיים (גם משמאל). אגב, היו כבר בחירות לאחר ההתנתקות. לא ראיתי התחזקות כה מרשימה של גוש הימין. כנראה שמשפט הציבור אינו משפטו של דב אנשלוביץ'. |
|
||||
|
||||
כבר דברתי על כל הדברים האלה כמה פעמים. לדעתי, מצב אידיאלי הוא מצב שבו הציבור מכריע בכל דבר שיש לו בו עניין. ברור שהציבור לא יכול ולא רוצה להכריע בכל עניין. הוא מינה שופטים כי אין זה מעשי שיכריע בכל סכסוך שכנים וכו', ויש גם חוקים מסובכים שחקוקם נעשה בעזרת מומחים, ולציבור אין ידע, וממילא ובאופן טבעי גם לא הרצון להכריע בהם. כאן הציבור *רוצה* שהעבודה הזאת תיעשה ע"י שופטים, ולשם כך הוא משלם להם משכורת, וקיום רצונו הוא מהות הדמוקרטיה. עניין כהתנתקות הוא אכן, כמו שאתה אומר, עניין פוליטי שבו לציבור בפרוש היה עניין. הבחירות היו המבחן האחרון לפני ההתנתקות שבו עמדת הציבור הועמדה במבחן. מותר לציבור לשנות את דעתו, *אבל לנבחרי הציבור אסור לשנות את דעתם*, כי אז, לומר שמדובר בדמוקרטיה זה "צחוק מהעבודה". לעניין הבחירות אחרי ההתנתקות, אכן הם היו אחרי ההתנתקות כשההתנתקות הייתה כבר עניין סגור, ושכבר אי אפשר היה להחזיר את הגלגל לאחור, ובדיוק ברגע שהאסון הגדול שההתנתקות הביאה עדיין לא היה ברור. אחרי מלחמת לבנון, ואירועי שדרות היומיים, ברור שהציבור נטה שוב ימינה. מה שאני טוען הוא, שבחירות היה צריך לעשות *לפני ההתנתקות*, אחרי שהיה מתקיים דיון ציבורי מקיף בעניין זה. ייתכן שהציבור היה מכריע גם אז בעד ההתנתקות, אבל זה לא היה מובן מאליו, ואת הברור הזה בעניין כל כך מעורר מחלוקת היו חייבים לעשות, כדי שנוכל לקרוא למה שיש אצלנו דמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
הרשה לי להמשיך את קו המחשבה שלך לגבי מיגבלות בית המישפט העליון. איזור שלתוכו אסור לבית המישפט להכנס הוא השאלה :"מהו רצון הבוחר". אדמונד לוי נטש את מעמדו כשופט ופסיקתו כאן היתה כבוחר. פסיקתו של אדמונד לוי היתה אחת הפסיקות הגרועות בתולדות בית המישפט העליון. |
|
||||
|
||||
''רצון הבוחר'' טרם הבחירות התבטא בהכרעתו נגד ההתנתקות החד צדדית של מצנע, ובעד ''דין נצרים כדין תל אביב'' של שרון. אין שום ויכוח על כך ששרון והכנסת שינו במאה ושמונים מעלות את דרכם. |
|
||||
|
||||
ביהמ"ש העליון בישראל מעולם לא ביטל חוק. מאז קום המדינה בוטלו בין שלושה לחמישה *סעיפי* חוקים, ולא יותר. |
|
||||
|
||||
אבל על פי רוח דבריו של דב בית המישפט העליון מבטל יותר חוקים משהכנסת מחוקקת. |
|
||||
|
||||
אני מודיע בזאת שאני מסיר את חסותי מרוח דבריי ומשאיר את אחריותי לדבריי בלבד. |
|
||||
|
||||
הצהרתך נרשמה. |
|
||||
|
||||
הא לכם טאגליין. |
|
||||
|
||||
כיוון שאת משיבה לי, אנא כתבי בשפה שאני מבין. לא יודע מי זה או מה זה טאגליין. |
|
||||
|
||||
הגדרה: Tagline [Wikipedia] תגובה 378587 תגובה 402563 |
|
||||
|
||||
ביהמ"ש העליון בישראל מעולם לא ביטל חוק? למעט חמישה מקרים במהלך 12 השנים האחרונות. למשל, ביטול חוק שהכשיר את ערוץ 7 או סעיפים בחוק פיצוי-פינוי. די בפוטנציאל לפסילת חקיקת הכנסת כדי ליצור מתח בין הכנסת לבית המשפט העליון. |
|
||||
|
||||
ה"חוק" שהכשיר את ערוץ שבע היה סעיף בחוק הבזק http://elyon1.court.gov.il/files/99/310/010/e14/9901... |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה זה כל כך משנה אם הביטול הוא של חוק שלם או סעיף בחוק? ההבדל הלכה למעשה אינו כה גדול, אם תקרא לזה וזה גם יהיה ביטול סעיף, כאשר בפועל הופכים על פיה את החלטת הרוב בכנסת. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה זה משנה. ההעלמה עפרונית1 כתבה בתגובה 420380 טענה עובדתית. אתה "תיקנת" אותה, ואני הסברתי לך שה"תיקון" שלך לא נכון. לא שאני יודע האם הטענה שלה נכונה, ולא שאני מבין מה זה משנה. אבל אני כן יודע שה"תיקון" שלך לא נכון. 1 איך אני אמור לכתוב את זה? ההעלמה עפרונית? העלמה עפרונית? העלמה העפרונית? ה"העלמה עפרונית"? |
|
||||
|
||||
אם אתה כותב את ה"א הידיעה פעמיים, אחת משלך ואחת כחלק מהניק, רצוי שתוסיף מרכאות: ה"העלמה עפרונית". אבל כנראה שהרוב כאן מסתפקים בלכתוב פשוט העלמה עפרונית, או שכותבים פשוט בקיצור רק העלמה או רק העפרונית. |
|
||||
|
||||
תודה רבה. |
|
||||
|
||||
אבל למה שיוסיף ה"א הידיעה משלו? האם מישהו יכתוב עליו כ"הסמיילי"? |
|
||||
|
||||
למשל, במשפט ''איזה נודניק הסמיילי הזה'' או, להבדיל, ''הירדן הזה, איך הוא יודע הכל''. |
|
||||
|
||||
למה אתה מתעצבן עלי? גנבתי לך? רצחתי לך? בחיאת, תירגע. |
|
||||
|
||||
תאמין לי, מעט אנשים הצליחו לעצבן אותי, ואתה עדיין רחוק מאד מלהכנס לרשימה היוקרתית הזאת. |
|
||||
|
||||
מר פז היקר, אם היו משנים סעיף בחוק המתיר באופן גורף הפלות או קובע שזוג הומואים שחיים ביחד יותר מחמש שנים הרי הם נשואים, היית זועק עד השמים. ואם נוסף לזה היית עותר לבגץ ועתירתך היתה מתקבלת היית שר שירי הלל. קרא את מה שסמיילי הביא לך וראה שהנימוקים אינם נובעים משום תםיסה אנטי דמוקראית של הבגץ. |
|
||||
|
||||
מופנה לא אישית לאיציק ש. אלא לכולם - במקום חילופי מחמאות, יהיה יותר טוב אם מישהו שמבין יסביר את ההבדל (הגדול?) בתהליך וגם במשמעות המעשית, בין ביטול חוק לבין שינוי סעיפים. |
|
||||
|
||||
זה ביטול סעיף או ביטול חוק ? אגב, לגופו של עניין, לדעתי יש לפצות תושבים שנפגעו בנסיבות מסויימות. לו הייתי חבר כנסת ייתכן ולא הייתי מצביע עבור חוק כזה בניסוח הזה, ומנסה לנסח כך שלפחות במקרים שברור על פניו שהצדק מחייב פיצוי האיש מפוצה. אבל לו הייתי שופט בבית המשפט העליון הייתי נרתע כמאש מניסיון לשנות משהו בחוק. בפרוש לא הייתי רואה בכך את תפקידי. זו עוד דוגמה לביקורת שיש לי על ברק. האיש הזה הרס את המרכיב הכי חשוב שקיים אצלנו בדמוקרטיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |