|
||||
|
||||
מכיון שבכלכלה עסקינן... הוזכר קודם שב'אקונומיסט' נכתב מאמר על הנושא. קרוב אך לא מדויק, ה'אקונומיסט' הקדיש גליון לנושא, עם כתבות תחקיר על-פני 16 עמודים, הסוקרים מספר היבטים שונים: החל מההיסטוריה של איסור הסמים, ההשוואות המובנות מאליהן לתקופת היובש בארה"ב, וכו', אך ממשיכות בבחינת היקף ההשקעות הממשלתי במלחמה בסמים, בעיות במערכת הכליאה שנגרמו בשל כך, האפליה בין שחורים ולבנים במדיניות אכיפת הסמים, הנזקים הבריאותיים הנגרמים מסמים שונים, השוואת רמת ההתמכרות הנגרמת (עם תוצאה מפתיעה הרואה ניקוטין כאחד הסמים הממכרים ביותר, הרבה יותר מרוב הסמים האסורים), וכו'. מכיון שב'אקונומיסט' מדובר, הכל בגיבוי נתונים מספריים ומחקרים עדכניים. חשוב לזכור כי מדובר בכתב-עת שמרני למדי, ולכן מסקנתם החד-משמעית כי ראוי להתיר את השימוש בסמים (כן, כולם) מפתיעה ומעוררת מחשבה. כמובן, שאין בכך לענות לכל הטיעונים המוסריים של המתנגדים לשימוש בסמים בכלל, וללגיטיציה של המדינה לעניין זה בפרט. עדיין, המצב הקיים בו ממילא השימוש רווח למדי (לפחות בסמים קלים) ונוצר נזק רב למדינה ולחברה מהמלחמה העיקשת בצריכת סמים, מעמיד טענה זו במקומה. אין המדובר בכדאי/לא כדאי שאנשים יצרכו סמים, אלא בתגובה הראוייה מצד המדינה לעובדה הקיימת כי אנשים צורכים סמים. לי נראה כי הטיעונים הכלכליים משכנעים מעבר לכל ספק כי הצורה הנוכחית של המלחמה בשימוש בסמים נכשלת קשות. עדיין, מי שהטיעון המוסרי שאל לה למדינה לתת יד או לגיטימציה רעיונית לשימוש בסמים משכנע אותו, כל טיעון כלכלי אינו רלוונטי. מה שכן ראוי, הוא שניקח בחשבון כי מדיניות לפי הטיעון המוסרי לעיל עולה לחברה לא רק הרבה כסף, אלא גם פגיעה קשה בעקרון שלטון החוק (רבים עוברים על החוק ולא נענשים, מפתחים תפיסה ש'לא נורא' להפר חוק) שהשפעתה עלולה להיות גרועה בהרבה, ובעיקר - מצב בו נוצרת אפלייה קשה בין אלה שהשימוש שלהם בסמים (קשים או קלים) נעשה במקומות ציבוריים (כולל קנייה), לעומת אלה המשכילים לעשות זאת מאחרי דלתיים סגורות. הראשונים נתפשים, מורשעים, נענשים, וסובלים מאכיפת החוק, והאחרונים בד"כ מצליחים להתחמק. הוסיפו לעניין זה כי הראשונים בד"כ ממעמד כלכלי נמוך, ונוטים יותר להשתייך לקבוצות מיעוט אתניות - ומדובר במתכון בטוח להגברת/הנצחת האפליה בחברה. נזק אחרון זה נסקר בהרחבה באותו גליון של ה'אקונומיסט' לגבי שחורים/לבנים בארה"ב, כמובן בגיבוי מספרים ואחוזים המעוררים חלחלה אצל מי שנושא זה מטריד אותו. מחיר די גבוה לשלם בשביל טיעון עקרוני של אי-מתן לגיטימציה לפעולות הננקטות ממילא היום. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |