בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 10/11/06 21:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הניתוח שלך בפסקה השניה שגוי בגלל טעות בקישור שאתה עושה (אושר=חוויה), יש לא מעט חוויות שלא גורמות לאושר ( חוויות טראומטיות או חוויות עוצמתיות שלאו דווקא גורמות לאושר) ואושר שלא נובע מחוויה. אבל נראה לי שבמקום שנעשה פירוש רש"י למאמר, וננסה לחפש קטנות אחד אצל השני{1} אני פשוט אסביר למה *אני* מתכוון. המובן הראשון שבה החוויה הפכה לפחות עוצמתית היא שהקסם בעידן המודרני אבד- אנשים מאמינים פחות ופחות ביישויות על טבעיות והתהליך הרוחני הפך למאוד מודע וגשמי ( אני מצבע טקס כדי להרגיש טוב או שאני משלם כסף לסדנה רוחנית כדי להרגיש טוב). החוויות מטבעו מתקשרות לרגש. במוח,אגב, האזורים שאחראים על רגש נמצאים במערכת הלימבית- ואותה מערכת לימבית היא לא מודעת. כלומר, אובדן הקסם בחיים המודרנים והעובדה שאנחנו מודעים ליותר ויותר גורמים בעולם הפכו את החוויה הרוחנית לדלה יותר. המובן השני שבה הרוחניות הפכה לזולה יותר בשנים האחרונות הוא שכפי שצויין במאמר לעיל, הדתות עברו תהליך של מסחור שבו אנשים שבה אנשים משלמים עבור חוויות דתיות נעימות והדת הופכת להיות תפורה לפי מידת האדם. הדת הפכה לזולה יותר במובן שלא צריך להתאמץ בכדי להשיג אותה. אתה אולי מכיר מהחיים האישיים שלך את זה שהחוויות החזקות ביותר הן דווקא החוויות הנדירות והמיוחדות ביותר- מצבים סטנדרטים ויומיומיים הם לא מצבים שנוטים להניב יותר מדי חוויות. ---------------------------- 1. ואגב, נדמה לי שיש מידה רבה של צדק בפסקה הראשונה שלך. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |