בתשובה להאייל האלמוני, 10/11/06 15:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל ברגע שנקבע "הוא טעה" נשללה האפשרות שהוא עשה זאת בכוונה. (כבר אמרתי שאני לא פה?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואז? הרי ברגע שנקבע שהוא עשה זאת בכוונה, נשללה האפשרות שהוא טעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שלא הבנת את הנקודה. אם קבענו "הוא טעה" ואחר כך קבענו "כי הוא סונוור" הרי ש"טעות" הפסיקה להיות המסביר והפכה להיות המוסבר (כי סונוור). אם קבענו "הוא התכוון" ואז קבענו "כי היו לו נטיות התאבדותיות" הרי שגם "כוונה" הפסיקה להית המסביר והפכה להיות המוסבר. וזה מה שטוען בלבן: תיאוריה לא צריכה לגנות ("טעות") את נשוא המחקר שלה כאשר הוא פועל בניגוד לתחזיות שלה או לשבח ("בכוונה") את נשוא המחקר שלה כאשר הוא פועל עלפיהן. כמובן שהוא מסביר זאת בהעמקה רבה, ומה שהבאתי כאן זה רק על קצה המזלג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כאן עניין הגינוי והשבח? ודאי צריך לקחת בחשבון גם את האפשרות שהוא התכוון למעשיו. אבל אסור לפסול את האפשרות שלא התכוון אליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא שוב את מה שכתבתי. לא פסלתי אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאה אחוז. אם כך אתה מתייחס גם לפוליטיקאים - כלומר, יש לבדוק אם הם התכוונו לתוצאות מעשיהם, או טעו - זה בהחלט מקובל עליי. לא זה הרושם שקיבלתי מדבריכם - דברי כל הבלבניסטים והבלבניסטים-לשעבר באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד עניין: השווה לנהג שסטה מהכביש. ייתכן שהוא תכנן לסטות ממנו, אבל ייתכן שטעה. לו היינו פוסלים את האפשרות האחרונה בכל המקרים, אולי לא היה אפשר להבחין בכך שאלכוהול, עייפות או הסחת דעת עלולים להיות קטלניים בנהיגה. ואם הוא דרס מישהו, והאפשרות היחידה היא שהתכוון לכך, אז כל נהג דורס היה נחשב לרוצח. בקיצור, פסילת האפשרות לטעות היא מסוכנת ביותר ומעוורת את עיני החוקרים לא פחות - ואולי יותר - מאי פסילתה. אם בלבן רוצה לומר שיש לבדוק את אפשרות הכוונה לפני שפונים לדבר על טעויות - מקובל עליי. זה ודאי נכון. אבל אם זו האפםשרות היחידה לדעתו (לפחות במסגרת מחקר) - הוא באמת טועה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |