|
אני לא חושב שיש חשיבות רבה לסיבה שבגללה רבין נרצח. בחברה דמוקרטית יש תמיד חילוקי דעות, ולפעמים הם קשים עד כדי שנאת מוות. הנושא יכול להיות שלום מול מלחמה, או הפערים בין עשירים לעניים, או כל עניין מקטב אחר.
אי אפשר להכריח אנשים להאמין בדעות הפוכות לשלהם, אבל חשוב מאד לחנך צעירים שרצח פוליטי הוא כלי פסול. המטרה, לדעתי, איננה הרתעה של קנאים אלימים בהווה, אלא חינוך של פוליטיקאי העתיד שלא להסית לרצח והנחלת הבנה לגבי מותר ואסור בזירה הציבורית.
האיומים על חיי שרון במהלך ההתנתקות מעידים, לדעתי, על כשלון חינוכי כלל-ישראלי, לא רק במחנה הימין. לולא הזיהוי הלא-חכם בין ''מורשת רבין'' לבין ''השלום'' אולי ניתן היה ליצור דיאלוג ממשי עם גורמים לא-אלימים בימין הקיצוני ולרתום אותם למאמץ למתן את הטונים בשיח הפוליטי בארץ. זה לא נעשה, וחבל.
דבריו של בני אלון הוכיחו שוב שיש עם מי לדבר בימין הקיצוני, אבל יש מי שכנראה אינם מעוניינים בדיאלוג הזה.
|
|