|
||||
|
||||
הלצמצם כמה שאפשר לא מצמצם כלום, רק עושה צרות אחרות. והנזק גדול מהתועלת גם מכיון שאין תועלת. תפקח עיניים. תלמד ותדע. הספרים פתוחים לכל. אני מניח שאם היית יודע היית אדם דתי. רק תמונה מעוותת של הדת הרחיקה אותך מכור מחצבתך. |
|
||||
|
||||
תפקח עיניים - כמות האפליה כנגד קבוצות מיעוטים ושאר חלשים ירדה פלאים על פני העשורים האחרונים. זה שיש עוד כברת דרך לעשות, לא משנה את זה שכבר פסענו לא מעט צעדים. .. אחרי שתשכנע את כל הדתיים שאתה צודק, תחזור אלי. בינתיים, אתה בבדידות מזהירה עם העמדות שלך. |
|
||||
|
||||
וזה בוודאי בגלל החוק ולא בגלל חינוך וכדאיות כלכלית. |
|
||||
|
||||
הכדאיות הכלכלית השתנתה במהלך עשרים השנים האחרונות? כן, החוק משפיע - במיוחד כשהוא חלק מהלך רוח חברתי שתומך בשיוויון (או כופה אותו, איך שתרצה לקרוא לזה) ומתנגד לאפלייה. הדברים קשורים זה בזה. |
|
||||
|
||||
בוודאי שהוא השתנה. יותר כדאי לי להעסיק ערבים היום כי יש יותר ערבים ראויים לביצוע העבודה. יש גם פחות יהודים שעושים "עבודות של הערבים". יותר כדאי לי להעסיק נשים כי יש יותר נשים הראויות לעשות את העבודה. יש פחות גברים העושים "עבודות של נשים". אתה לא סטודנט במדעי החברה? אתה לא אמור לראות את התהליכים הללו? |
|
||||
|
||||
הייתי מביא לך סטטיסטיקות, אבל אני בספק אם אני אוכל להעלות על דעתי משהו שיספק אותך. מעשית, גם היום יש אפליה, והיא כוללנית, בלי להתחשב בעד כמה האדם הספציפי שמולך ראוי או לא ראוי לקבל את התפקיד. |
|
||||
|
||||
אם הייתי חושב כמוך, הייתי פועל בשם האחוה והשוויון כדי למנוע מכירת בשר פיגולים ושאר מאכלים בלתי כשרים במדינת ישראל כדי שיהיה שוויון: כולם יאכלו אותו דבר, וכדי למנוע את הנזקים החמורים שאני רואה באכילת אוכל לא כשר על ידי יהודים. אבל אני לא. כפייה של המדינה לא עוזרת, לא עזרה ולא תעזור. היא גם אינה ראויה גם אם מטרתה נעלה. |
|
||||
|
||||
התפיסה שלך של שיוויון (לכפות על כולם לעשות אותו דבר, במקום לאפשר לכולם לעשות מה שהם רוצים) היא מעניינת. |
|
||||
|
||||
במו חירות, גם שיוויון יש שניים. שיוויון חיובי (כולם שווים -> כולם מקבלים את אותו הדבר) או שיוויון שלילי (כולם שווים -> כולם יכולים לקחת את אותו הדבר). |
|
||||
|
||||
אני שמח שאתה בעד לאפשר לכולם לעשות מה שהם רוצים. עכשיו רק תתחיל ליישם. נתחיל בלאפשר לאנשים להעסיק מי שהם רוצים, לבחור איזה בית ספר שהם רוצים ולבחור איזה ביטוח בריאות הם רוצים. |
|
||||
|
||||
אי אפשר לאפשר לאדם לעשות מה שהוא רוצה, אם מה שהוא רוצה הוא להגביל את האפשרות של אדם אחר לעשות מה שהוא רוצה, סתם כי ככה בא לו. בהתחשב במגבלה הזו, אני בעד לאפשר כל מה שאמרת (ובלבד שבחירתו של הורה לשלוח את ילדיו לבית ספר מסויים לא תפגע בזכויותיהם של הילדים - שהרי הם אינם רכושו של ההורה). למיטב ידיעתי אנשים עדיין רשאים להעסיק מי שהם רוצים, הם פשוט לא יכולים להחליט מראש שהם לא רוצים נשים. לפי השקפתך, בין כה וכה כל מעסיק מחליט רק על בסיס שיקולים ענייניים, ולכן אין צורך לדאוג - אף אחד לא אוסר עליך להעסיק אנשים על פי שיקולים ענייניים. |
|
||||
|
||||
אני שמח שהשקפותינו לא רחוקות זו מזו. אבל נקח למשל את שרת החינוך המוכחית ואת קודמיה לבנת ושריד אשר התנגדו לחינוך פרטי כי הוא פוגע בשוויון. הם קבעו שהם יכפו על אנשים לתת לילדיהם חינוך גרוע כדי שלא יהיו פערים, והם עשו את מלאכתם נאמנה - החינוך באמת גרוע. זכותו של אדם להחליט שהוא לא רוצה להעסיק נשים. החלטה אחרת היא פגיעה בזכות הקניין שלו וכפייה פסולה. איני רואה הבדל בין כפייה כזאת לכפייה על אדם לקנות בשר דווקא אצל משווק מסויים. |
|
||||
|
||||
מה אכפת לך אם יאסרו עליו שלא לרצות להעסיק נשים? הרי בכל מקרה אין אפליה על בסיס לא ענייני. אתה אמרת. (ויותר ברצינות - מכיוון שנשים הודרו ממעגל העבודה במשך זמן כה רב, מן הראוי לאסור על מעסיקים להמשיך ולהדיר אותן ממנו, כדי לשבור את המעגל. מרגע שלא תהיה יותר בעיה לנשים באופן כללי למצוא עבודה, אפשר יהיה לוותר על החוקים נגד אפלייה). |
|
||||
|
||||
אין שום אפשרות לאסור. האיסור פוגע פגיעה אנושה בזכות הקניין. לא ידוע לי על כך שנשים הודרו משוק העבודה. |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי שרבי אליעזר אמר "כל המלמד את בתו תורה כאילו לימדה תפלות". לא ידוע לי שהרמב"ם דיבר בכל כתביו בנשימה אחת, בצמוד, על "הנשים והטפשים", ולא ידוע לי שאמר "אין בלימוד הנשים תועלת, שהנשים לומדות טעות" וזאת "מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד, אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן". לא ידוע לי גם שהרמב"ם אמר: "גנאי הוא לאישה שתהיה יוצאת תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות.." - ולכן המליץ: "ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או כמו פעמיים בחודש...". לא ידוע לי שדעת הרמב"ם היתה שיש להרוג את הנאנסת אם היא גויה, גם אם היא בת 3 שנים, ממש כשם שכאשר יהודי שוכב אם בהמה מוציאים את הבהמה להורג. לא ידוע לי שבבשני המקרים - הבהמה והילדה הנאנסת הגויה בת ה-3 - נימוק הרמב"ם הוא "שהביאה תקלה לישראל על ידה". לא ידוע לי שהלל, כן - הזקן החביב ההוא שאנחנו רגילים לקרוא לו "בית הלל", ולציין את היותו מקל בניגוד לבית שמאי המחמיר - האיש הטוב והמקל ההוא הקל כל כך, שאמר שמותר לבעל לגרש את האשה "אפילו הקדיחה תבשילו". לא ידוע לי שהראי"ה קוק, איש אהבת ישראל ואהבת הכלל, אמר: "ההבדל בין הנשמה הישראלית היהודית, מאווייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה ובין נשמות הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי". לא ידוע לי. לא ידוע לי. לא ידוע לי. אבקש מכל האיילים והאיילות לפרט בזאת את כל מה שלא ידוע להם. ככל שתהיו יותר לא-יודעים - תהיו יותר חכמים ונבונים ותהיה לכם זכות וסמכות להטיף לאחרים ולהעביר מדינה ועם, חוק ומשפט, עולם ומלואו - תחת שבט ביקורתכם. |
|
||||
|
||||
באמת אינך יודע כפי שדבריך וחוסר ההקשר שלהם לדברי מעידים. |
|
||||
|
||||
יש לך אי הבנה בסיסית לכל אורך הדרך כאן - עקרון השוויון אמור לפעול בנושא הזכויות (זכויות עובד, במקרה של הפתיל הזה) ולא לצורך מימוש ההלוסינציות של מישהו, בין אם גסטרו-רליגיו-דיקטטוריות או אחרות. לעניין הקלה חלקית של בעיית ההלוסינציות, כשהיא נעשית כבדה מנשוא - יש מוסד אחר, לא החוק ולא בית המשפט (אם כי לפעמים נעזרים בבית המשפט לצורך הכנסת האדם הסובל למוסד המתאים, במקרה שאדם זה גורם נזקים לעצמו ו/או לסביבתו). |
|
||||
|
||||
מה הם זכויות העובד? אתה מוכן להסביר לי מה זה? אני מעסיק בן אדם. אחרי שנה בא לי לפטר אותו. מה זכותו? אני מעסיק אדם ואומר לו אתה מקבל את העבודה בלי שתוכל להנות מהגלידה הניתנת חינם לשאר העובדים. באיזה זכות אתה מתערב בזה? להדביק תוויות של זכויות גם אני יכול. "זכות הנשמה לאוירה נקייה" - זה אפילו כאילו מתחרז. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |