 |
ואם כבר מצטטים, הייתי מוסיף: "יד וְאֶת-שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת-כַּרְמֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, הַטּוֹבִים--יִקָּח; וְנָתַן, לַעֲבָדָיו." החליפי את "עבדיו" בנאמניו ובאנ"ש, והרחיבי את השדות והכרמים כך שיכללו גם מכרזים ממשלתיים, זכיונות לבתי זיקוק, בנקים מסוימים, ג'ובים נחשקים במגזר הציבורי וכו'. איזה מזל שבמדינתנו המתוקנת אין מצב לדברים כאלה.
כמובן שאיני חושד בנטיות מלוכניות אצל גרוסמן, אבל ההמון המריע בככרות (כדרש וכפשט) מעלה ניחוח מוכר: "יט וַיְמָאֲנוּ הָעָם, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי אִם-מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ. כ וְהָיִינוּ גַם-אֲנַחְנוּ, כְּכָל-הַגּוֹיִם; וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת-מִלְחֲמֹתֵנוּ." כמו כל הגוים, מה רע?
|
 |