בתשובה לברקת, 04/11/06 22:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טקסט בין אלף מילים יכול להיות פירוט תנועות בעו"ש, או מתכון לעוגה. אפשר להתווכח על מינימום מילים שנדרשות בשביל סיפור (למשל, אני מוכן מיד להסכים שאי-אפשר עם פחות ממילה אחת), אבל אין שום מאסה קריטית שממנה ומעלה קובץ מילים הופך לסיפור. הדברים שחסרים בסיפורצרים הנ"ל, לכל אחד מהם אפשר להביא דוגמה לסיפור מוכר ומוערך שגם ממנו הם נעדרים - מידע על הדמות הראשית, סוף ברור, פירוש חד-משמעי לאירועים המתוארים, תשובה לשאלות שעלו. דרך אגב, גיימן לא חביב עליי (את American Gods לא מצאתי את החשק לסיים, Neverwhere היה סתמי), אבל את הסיפור הקצרצר הזה שלו דווקא מאוד אהבתי. מיד הצטיירה לי בראש תמונה ברורה של בית עץ בלילה שבו מנשבות רוחות עזות, ובוץ שמשאירה היד הקרה שמלטפת את המצח של השכוב במיטה. שום דבר לא היה חסר לי בסיפור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ברור. אני רציתי לומר שלא בגלל קוצרם הטקסטים האלה אינם סיפורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מפני שהדמיון שלך עבד קשה כדי להכניס לתוכו את כל הפרטים שתיארת (בית עץ?). בוא נראה. הנה גם אני כתבתי סיפורון: "תעשה לי טובה... אוף, לא צריך!". אני ממש רואה בעיני רוחי את הפולנייה התובענית מפעילה מכבש סחיטה רגשית על קרוביה, מאבקת את הוואזות בביתה באובססיביות ורושמת מי הגיע לבקר בכל חג וחג. זאת, בעוד שהיא בעצם אשה אומללה שמעולם לא זכתה לאהבה, ומייחלת לחיים אחרים, מלאי תשוקה, רצוי באי טרופי. הנה, כשהדמיון עובד אפשר לעשות הכל :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השיחה (בעצם המונולוג) שבסיפורון שלך ראיתי מתנהלת משני צדי דלת סגורה של חדר שרותים. הנה, כשהדמיון עובד אפשר לעשות הכל :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיקפוץ הגולם [*] שיגיד שהוא, הקורא, דמיין את הסיטואציה הזאת בעקבות שש המילים שכתבת, ושהוא מאוד נהנה, נסכים שזה היה סיפור, ונארגן לך פגישה עם המו"ל של גיימן. [*] כדי לקצר תהליכים, אני אשים קישור לדיון הנוכחי בפורום השלוחה הישראלית של האגודה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההקשר של התגובה שלי הוא תגובה 418397 . | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |