בתשובה להמסביר לצרכן, 03/11/06 19:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בסדר. אני הייתי מחליף את המילה ''להסביר'' באיזשהו ביטוי כמו ''להעניק משמעות''. אני חושב שבגלל שחלק מהאנשים לא יכולים להעניק משמעות רציונאלית לחלק מהחוויות שלהם ולשלב אותן בתמונת העולם הכללית, הם מתעלמים מהן ומדחיקים אותן. יש אחרים שחיים טוב עם משמעויות לא רציונאליות, ויש כאלה שהבעיה לא מטרידה אותם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה לי קל יותר להעניק משמעות לדבריך, אם תיתן לי דוגמה או שתיים ל"משמעות רציונאלית" ו"משמעות לא רציונאלית" של חוויה מסויימת. במשמעות של חוויה אתה מתכוון ל"איך זה קרה", "מי גרם לזה", "מה זה יגרום", "איך אפשר לגרום לזה שיחזור או שיתמיד", כלומר כל מני יחסים של סיבה ומסובב, או שאתה מעניק משמעות אחרת למילים "משמעות של חוויה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתחכם. המשמעות של חוויה של ''התחברות עם משהו גדול ממני'' יכולה להיות ''יש בורא לעולם'' (לדוגמא), והיא יכולה להיוותר חסרת משמעות ובכך בד''כ נגזר עליה להיעלם מהתודעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא מתחכם. ונראה לי שאני מתקרב לקצה הפתיל הזה. בד"כ כשמתארים בפני חוויה במילים "התחברות עם משהו גדול ממני" אני מתרגם את זה ל"אין מילים בפי לתאר את הרגשתי". אני חושב שזה נאמר על הרבה חוויות שבא לך להגיד וואו!! כמו שאתה עומד על פסגה גבוהה ומשקיף על הנוף או חוויות יוצאות דופן אחרות - הוזכרו כאן דוגמאות. כשאדם חווה חוויה כזו הוא רוצה להסביר אותה לעצמו ובד"כ לא יכול - לא מספיק לו השכל. יש שפשוט יגידו "זה היה נפלא, אין מילים בפי", אחרים יגידו "יש בורא עולם!", כשאני שומע את אלה או אלה, אני מקבל את אותו המסר ונדמה לי שהם מבטאים את אותה התחושה. אתה אומר שמי שמתפעם מהחוויה ואומר "אין מילים בפי" יאבד את החוויה מתודעתו יותר מהר ממי שמבטא את התפעמותו ב"יש אלוהים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוויות כאלו הן גדולות יותר מ''אין מילים בפי'' או ''ואוו''. הן אומורות להיות חוויות מטלטלות. אני חושב שיש קבוצה גדולה של אנשים שהשאיפה לרציונאליות, שמתבטאת בשאיפה לקוהרנטיות של ההאמנות והרגשות שלהם, תגרום להם להתעלם מחוויות כאלה ולא לאפשר להן להתרחש. ההנחה שלי היא שחוויות שאין לנו דרך להתמודד איתן מודחקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטח מנחש שאני לא יכול להעלות על דעתי (ובטח לא על דל שפתי) חוויה שהיא יותר גדולה מכזו שהיא כה גדולה עד שאין מילים בפי לתארה. אני לא חושב שהתעלמות מחוויה יכולה לגרום לה לא להתרחש. מקסימום אתה יכול לא להגיב אליה - להדחיק. ההנחה שלי היא שחוויות שאין לנו דרך להתמודד איתן, הן תת-קבוצה של החוויות שאין מילים בפינו לתארן, וכל תיאור במילים מכוון לרציונאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שב''אין מילים בפי'' וב- ''וואוו'' התכוונת לצורות ביטוי וחשיבה. אני בהחלט חושב שהתעלמות מחוויות יכולות לגרום להן שלא להתרחש. חשוב על כל האנשים הנשואים שלא מתאהבים במושאים מחוץ למסגרת שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שמדובר ב"התעלמות" מחוויות ואיונן בתוך כך. ברור שהתודעה, בד"כ, משפ]יעה על החוויה - אבל היא פשוט מעניקה לה משמעות אחרת. בהחלט ייתכן שחוויות שחווה אדם דתי תחת הפרשנות של "חיבור עם אלוהים" יקבלו אצל החילוני משמעות של "וואו", של התרגשות יתרה, עונג גדול, פתיחת עולמות חדשים וכיו"ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים שאלו אותן חוויות. למשל, חילונים רציונאליסטים לא חווים בד''כ חוויה של ''קדושה'', שהיא חוויה מרכזית בתרבות הדתית. הרציונאליזם מתנגד לרעיון של ''קדושה'' וטוען שהכול פתוח לביקורת רציונאלית והערכה אינסטרומנטאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שתודעה היא חלק מהחוויה, ברור שרצינליסט מושבע לא יחווה ''קדושה''. אבל זה לא משום שהתודעה תגרום לאיון החוויה, אלא משום שהיא לא תיצור אותה. בדיוק כמו שאדם שמעולם לא שמע על קפקא לא ירגיש, סביר להניח, כל חוויה מיוחדת בבית קפקא, ומי שצופה בנוף היסטורי כלשהו מבעד לזכרונות ההיסטוריים הרלוונטיים סביר שיתרגש פי כמה משיתרגש ממנו הצופה ההדיוט, במידה שהנוף כנוף איננו מסעיר במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אין לי בעיה גם עם התיאור הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מי שלא שמע על קפקא יכול לחוש תחושה קפקאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחושה קפקאית איננה בדיוק תחושת קדושה, ולא סביר שמי שלא שמע על קפקא יחוש קדושה כשיבקר בביתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנחנו חלוקים לגבי ההבדל בין החוויה ופרשנותה. הרציונאליסט יחווה חוויה דומה אבל לא יפרש אותה כקדושה. כמובן, שבגלל שהחילוני לא הולך לבית הכנסת, הוא לא חווה חוויות שלהן הדתי קורא ''קדושה''. אבל גם, בגלל שהדתי לא הולך למסיבות טראנס במידבר, הוא לא חווה חוויות שלהן החילוני קורא ''סבבה''. וגם אם אני לא אסע לסקי השנה, אני לא אחווה את החוויה של לצפות בנוף מהפסגה, שלה אני קורא ''וואוו''. זה לא אומר שהדתי, החילוני ואני לא יכולים להשתתף אחד בחוויותיו של השני, ולפרש אותן כרצונינו (או לפי הקונטקסט שלנו). אני חושב שאני חוזר על עצמי. ולחוויה הזו אני קורא ''שיעמום''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שאין לנו מד-חוויות, נניח לזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |