|
||||
|
||||
===> "עם זאת, אני חושבת שבפועל, ביומיום, הליברליזם האתאיסטי מספק הכי פחות "רוחניות" מכל הפילוסופיות והדתות שאני מכירה" אני חושב שזו טעות (שגם ניצה מקפידה לחזור עליה) לכלול את הליברליזם (הפוליטי) ברשימת הדתות. לי את נשמעת סופר ליבראלית ובכל זאת נראה שאין לך מחסור בחוויות רוחניות. כידוע, תורת הליברליזם על רגל אחת היא "מה ששנוא עליך, לחברך אל תעשה". זה לא אומר שאסור לך לחוות חוויות יהודיות, נוצריות, מוסלמיות, פאגניות, אתאיסטיות, את כולן יחד, או כל אחת לחוד. העובדה הרציונאלית היחידה הרלוונטית היא שיש אנשים ש"מתחברים" לחוויות פאגניות ויש אחרים שמתחברים לאחרות. כנראה יש גם כאלו (אתאיסטים) שלא מתחברים לכלום - אולי זו נכות, אבל גם נכים יש לכבד. אם החוויה הרוחנית שלך איננה כוללת "עשייה לזולת את אשר שנוא עליך", אין שום סתירה בין ליברליזם וחוויות רוחניות מכל הסוגים והזרמים שהוזכרו לעיל. בקיצור, הליברליזם (כמו המכונית שלי) איננו אחת הדתות שאמורות לספק לנו רוחניות, היא רק פרוצדורה שאמורה לאפשר לנו לבחור את סוג החוויות שמחברות אותנו עם אלוהים, בלי להרוג בדרך כמה אנשים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |