בתשובה להורה מופרט, 26/10/06 22:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הילד הוא שלך, נכון, לא חלקתי על זה. גם אשתך היא שלך. גם החברים שלך הם שלך. אתה יודע מה, אפילו האויבים שלך הם שלך, ואני הסיק באסטארד העקר הפומפוזי וקר הרוח שלך. למילה ''של'' יש עוד משמעויות מלבד רכוש. הילד שלך הוא בהחלט שלך, ואתה בהחלט שלו, אבל הוא לא רכושך, ואתה לא רכושו. הוא לא שייך לך, ואתה לא שייך לו. הוא, כמוך, אדם בעל זכויות אנוש, ולא שולחן או כסא (ולא, לא העלות היא מה שמבדיל). אתה שומר עליו ומגדל אותו ''כדי שהוא יהנה מהחיים ויפיק מהם את המקסימום'', ואם תפסיק לעשות את זה, מבחירה או שלא, אז כן, אני מאד מקוה ש''המורה נחמה'', ''הפקיד של מס הכנסה'' או סתם איזה פקידת סעד יתערב וידאג שיהיה מי שיעשה את זה. זו הסיבה העיקרים שאנחנו משלמים להם משכורת על מנת שידאגו לזכויותיהם של בעלי הזכויות שלא יכולים לדאוג לעצמם. מצטער שהחיים קצת יותר מורכבים ממה שאתה חושב, אבל זאת לא סיבהלהשתמש בכינויים מטופשים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת לא מבין. הכל נראה לך מדעי ואזרחי. לשיטתך, אני בעצם מגדל כאן זר בבית, שאין לו מחוייבות אלי ולי אליו. הוא לא חייב להקשיב למה שאני אומר לו, ובעצם יכול להביא את הפרה נחמה בכל פעם שאני לא עומד בתורת הפוליטיקלי קורקט שלך. השלב הבא הוא שאני בכלל הייתי חייב להביא אותו לעולם, אחרת גם פקיד המס יוסק'ה היה עושה לי פרצוף לא נחמד. מלבד הקשרים הרגשיים, אפילו רק בהיבט הפרנסה, כל מה שאתה אומר אינו נכון, כי אתה רואה דברים בשחור לבן. אין אצלך מדרגות של בעלות או שיוך, רק ''שייך'' או ''לא שייך'' (ואתה חושב שזווית הראיה שלך היא המורכבת). אין לך מושג מה זו שייכות בהיבט הזה, ואני מאחל לך שיהיה, כי אין דרך אחרת לומר זאת - אתה באמת מדבר שטויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד אשמח אם תראה לי מה גרם לך לחשוב שלשיטתי אתה ''בעצם מגדל כאן זר בבית, שאין לו מחוייבות ...''. לא אמרתי דבר כזה, לא חשבתי להגיד דבר כזה, לא חשבתי על דבר כזה, לא חשבתי ככה, אני לא חושב ככה, ואם אי פעם אחשוב ככה, אני מתחנן בפני כל מי שקורא את זה להתעלם מדעותי. יש אצלי מדרגות של בעלות או שיוך, אבל יש אצלי דבר נוסף, יחסים נוספים בעולם מלבד שייכות. יחסי אהבה, יחסי שנאה, יחסי תלות, יחסי כח ועוד. כניגוד למה שאמרו כאן פעם, לא הכל נגזר מ''הזכות לרכוש'' לא הכל זה ''רכוש''. אולי אני מדבר שטויות, אבל אני לפחות מנסה לדבר לעניין. נסה גם אתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שייך הילד ומה בעצם "תפקיד ההורה" את הדיון העמוק עם רגל השולחן וחליל גורבאן ניתן להעצים ע"י קריאת האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, שישראל צד לה (ראה באתר). הצעת חוק זכויות הילד. דיון בועדת חוקה חוק ומשפט בעניין הפגם בחוק הכשרות והאפוטרופוסות הישראלי המכנה את הקטין "כתלוי באפוטרופוס". ופס"ד אמין נגד אמין בבית המשפט העליון, שבו ילדים תבעו הורה על רשלנות נכח פקודתצ הנזקין נוסח חדש. מנגד, אפשר לערוך גם הכרות לא נעימה עם חוק העונשין הישראלי, אשר רואה ברצח תינוק עד גיל 12 חודשים ע"י האמא שלו עקב דכאון לידה או הנקה, כעבירה מכובסת שיש בצידה מקסימום 5 שנות מאסר. על השאלה הענקית: למי שייך הילד, עונה כיום חוק הכשרות והאפוטרופות ושופטי העליון שלנו הגדולים מהחיים, שמגר,ברק,דורנר,חשין ואחרים שיצקו בקול צלול את ההלכות למי שייכים הילדים. אגב, דורית בייניש אמונה על פס"ד משנת 2000 האוסר הכאת ילדים לתשומת לב החכ"ים שמחנכים את הילדים במכות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |