בתשובה לבלבניסט/מלש''ב, 24/10/06 17:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אם יהיה שוויון ממש בין 3 מפלגות, לנשיא לא יהיה שום תפקיד בעיצוב הקואליציה. ההיסטוריה הישראלית ידועה, עד היום שום נשיא לא השפיע על ראש הממשלה הנבחר. הנשיא תמיד התיעץ עם נציגי כל חברי הבית, ותמיד (מלבד מקרה אחד, שיפורט בהמשך) הטיל את הרכבת הממשלה על מי שרוב חברי הבית תמכו בו. החריג היחיד היה ב-84, בו תמכו 60 חברי כנסת בפרס, ו-60 בשמיר. וגם אז, כזכור, הנשיא לא יכל לקבוע לכנסת מי מהם יהיה ראש הממשלה, ובסוף הוקמה ממשלת אחדות. מקרים מהעבר ידועים, העיניים נשואות לבית הנשיא, משום שלשם באים נציגי חברי הכנסת ל"יעץ" לנשיא. הנשיא עצמו הוא סתם בובה חסרת משמעות בהצגה הזאת. גם להצגות בבימה יש הד לא קטן. אבל גם לאלה וגם לאלה אין השפעה על המציאות הפוליטית. חנינה היא אקט של רחמים על הנחנן, ולא הכרה בכך שהשד לא נורא כל כך. אני מתאר לעצמי את לנדאו כנשיא. אפשרות א' (היותר סבירה), לנדאו כותב מכתב עצבני לשרון ומתפטר מהנשיאות. השפעה: רזי ברקאי ידבר על זה יומיים (כמו אחרי ההתפטרות של לנדאו מהממשלה) וזהו. אפשרות ב', לנדאו נשאר נשיא ומצל כל הזדמנות לתקוף את הממשלה. השפעה: רזי ברקאי ידבר על זה אחרי שני הנאומים הראשונים, ואחרי זה אף אחד כבר לא יופתע. נסה להזכר בנאומיו של פרופ' אומן. לבית המלוכה הבריטי לא נדבק הרפש של המדמנה הפוליטית הבריטית? בית המלוכה הבריטי נתפס כמורם מעם? לבית המלוכה הבריטי יש ערך רב (לא פחות) בעיצוב דעת הקהל? בבקשה, תן דוגמא אחת בה עיצב מלך בריטי את דעת הקהל בבריטניה. ודוגמא משכנעת, לא "המלכה לא התנגדה להתנתקות, וההתנתקות עברה". רגע של עברית: משטר פרלמנטרי הוא לא אוטוקרטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר אמרתי, אתה מבקש את שלא ניתן למסור. אי אפשר למדוד כמה מסייע נאום כזה או אחר או אקט כזה או אחר. אתה כמובן יכול לבטל אותם במחי יד, אני סבור אחרת. לגבי ממשלת האחדות של 84, לנשיא היה תפקיד מכריע: נשיא המדינה, הרצוג (בדלן) בחר בפיתרון של רוטציה, שנתנה בעצם כוח לפרס (בדלן) בממשלת רוטציה. כוח שלא היה זוכה בו פרס בהכרח אילו היה נשיא משתלב, מאחר והסיכוי של שמיר (משתלב) להקים קואליציה היה רב יותר (זה לא היה בדיוק 60-60, כי מעולם לא הוקמה קואליציה עם המפלגות הערביות, וצירוף של ליכוד+תחיה+צומת+מפד"ל+ש"ס+אגו"י+יחד+תמ"י+שינוי היה יכול להכריע את הכף לטובת שמיר. בשנות ה 80 זכורים הרה מקרים של עריקות וסיעות יחיד ו"אברשה חזור הביתה" שעליהם חיו קואליציות זמן רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרצוג בחר בפתרון של רוטציה? באמת! אף אחד מהגושים לא היה מסוגל להקים ממשלה יציבה, זו היתה הסיבה. לגוש העבודה היתה יכולת לא לאפשר הקמת ממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דרך לדעת זאת בוודאות, ואני לא מאמין גדול ב''גושים'' של ''ימין'' ו''שמאל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל-84, אתה כנראה לא מכיר את העובדות. לא הרצוג היה זה שבחר ברוטציה, פרס ושמיר הם אלה שקיבלו את ההחלטה, והכנסת היא זו שאישרה אותה. גם לשמיר וגם לפרס לא היה שום סיכוי (אפס מוחלט) להקים קואליציה. שניהם ניסו להשיג קואליציה, וכל אחד השיג בדיוק שישים חברי כנסת שחסמו את הסיכוי של השני להקים קואליציה. להגיד ששמיר יכל להקים קואליציה עם שינוי של וירשובסקי עטשי ורובינשטיין, זה כמו להגיד שפרס יכל להקים קואליציה עם התחיה-צומת (שהתפלגו מאוחר יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אבל זה בדיוק מה שהוא יגיד, שבכל גוש היו ''מסתננים'' ששייכים לאנשי שלומו של המנהיג מהצד השני, והם היו מסייעים לו במקרה הצורך. עכשיו רק צריך לעבור ח''כ ח''כ על כל הכנסת דאז, לספור כמה משתלבים וכמה בדלנים היו, ולהכריע לאיזה צד היה רוב. מדבריו של הבלבניסט אני מנחש שהוא יטען שהיה רוב למשתלבים, ולכן הרצוג הבדלן בחר בדרך של רוטציה כדי לתת כמה שיותר כוח לצד שלו. איך הגיע בדלן לעמדת הנשיא כאשר לא היה ראש ממשלה בדלן אחד בישראל בשלושים השנים האחרונות פרט לפרס, לא לגמרי ברור לי. אבל ניחא.) (דובי, דוביזם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את הנשיא הבדלן הרצוג בחרו המשתלבים לנשיאות בגלל שהוא בדלן (והמשתלבים יודעים שחוק בלבן השני מחייב אופוזיציה בדלנית חזקה, ועדיף שתהיה בבית הנשיא ולא במשרד הביטחון)) (האייל האלמוני, אלמוניזם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגין היה בדלן, והוא היה הרה''מ הדומיננטי לאורך זמן לפני שמיר. חוץ מזה, השיקולים בבחירת נשיא, כפי שאתה מכיר, במיוחד במצב מתמשך של תיקו פוליטי, הם שיקולי פשרה. ייתכן ורה''מ מכהן יוותר על עמדת הנשיא כדי לזכות ביו''ר ועדת הכספים והעברת תקציב טובה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה עובד? הבדלן הראשי והמשתלב הראשי נפגשים ומסכימים לחלק ביניהם עמדות השפעה? זו עוד בעיה עם הגישה הדיכוטומית - אם כל הח"כים הם או פה או שם, אין אף אחד באמצע, אז אין את מי לשכנע, ואז זה הכל עניין של יחסי כוחות. אם יש רוב של משתלבים בכנסת, אז למה צריך להתפשר על משהו? כולם יצביעו בעד האינטרס המשתלב. איזה אילוץ יכול לגרום להם להצביע בעד האינטרס הבדלני בכמות כזו שהבדלנים יצליחו במשהו? זה במיוחד נכון לגבי בחירת הנשיא, שעד היום הייתה בהצבעה חשאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב זה לא מספיק, מאחר ולא כל הצבעה היא עם חופש הצבעה מלא. יש גם את העניין הפעוט של שקלול עמדות כוח, ואילוצים נוספים (יש כמובן בעיה שראש מפלגה המשווקת עצמה כימין יכניס מפלגה ערבית לקואליציה). אם הראש של הסיעה הגדולה והנשיא שניהם בדלנים, המלאכה של שמיר הופכת להיות מסובכת באמת, גם אם הרוב בכנסת הוא משתלב (כמו למשל רובינשטיין משינוי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יעשה לח"כ שלא הצביע לפי המשמעת הסיעתית? במיוחד אם מדובר בח"כ מהאופוזיציה שמצביע יחד עם הממשלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה ייעשה לח"כ אשר לא נשמע לסיעה, כי לא נמצא בידי תקנון המפלגה הרלוונטית. הדוגמאות ההסטוריות רבות, וכמובן תמיד אפשר להמציא משהו חדש, החל מלא לעשות כלום, אם זה לא ממש אכפת למישהו, ועד להדחה מהסיעה, בעיקר כשמדובר בח"כ שמצבו הפוליטי מעורער. בעיקרון זה לא פשוט להטיל משמעת סיעתית, ולכן "נשק" זה מופעל רק ב .. MONEY TIME, אבל מהרגע שהוא מופעל, קשה מאוד להתנגד לו, והתנגדות יכולה להיות סמן לסיום קריירה פוליטית במקרים מסויימים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |