 |
אז אני רוצה לספר לך גם משהו מנסיוני. לפני כמה חודשים חטפתי שפעת ממש קשה והייתי מוכרח ללכת לרופא בסניף למרות שאני שונא את הקטע של קופת חולים. שלחו אותי לרופא תורן שהיה רופאה.
רופאה? איזה רופאה, כוסית מארץ הכוסיות. גבוהה, דקה כזאת, חזה לא גדול אבל מגרה, היה לה חלוק רופאים, אבל פתוח, והיא לבשה ג'ינס רגילים, משופשפים, אבל הדוקים, והרגליים שלה ארוכות כמו של דוגמנית, והיא בחולצת בטן ירוקה שמתרוממת כשהיא מתקרבת אלי עם הסטטוסקופ. היו לה משקפיים, אבל הם היו רק מסגרת שמדגישה את העיניים המטריפות שלה ולי נעמד הזין בטרוף. ממש לא נעים. אני בטוח שהיא רואה איך הזין מותח את המכנסיים כמו אוהל ומפחד להביט לשם לראות מה שהיא בטח רואה. מרוב חרמנות אני מתחיל לרעוד על הכסא כשהיא בודקת אותי כשהחולצה שלי מורמת מהגב, תנשום עמוק וכל זה.
ממול יש את המיטה הזאת מעץ, שבודקים עליה, ואני כזה רוטט מתשוקה ומדמיין איך אני משכיב אותה שם ותוקע לה אותו מקדימה מאחורה בפה. זה מתחיל להיות סיוט כי אני מתחיל לפחד שאני לא אצליח להתאפק ואתנפל עליה. אני מחזיק את הכסא בכוח, מהמחלה בכלל שכחתי באותו רגע.
גם ברחוב רואים הרבה בחורות מדליקות, וכמו כל אחד אני נדלק לרגע, אבל תכף שוכח. אבל עם הרופאה הכוסית זה היה משהו אחר. כי יש קרבה פיזית בין רופא לחולה. ממש מזל שהקטע הזה נגמר בשלום. אבל הוא בעצם לא נגמר כי אני לא מפסיק לפנטז עליה.
מה אני אגיד לך, אני לא יודע מה עושה הרופא שסיפרת עליו לנשים שאצלו, ומה בדיוק הן מרגישות כשהוא מטפל בהן. אולי הוא לא הולך עם חלוק פתוח, ועל נשים אי אפשר לראות אם הן מתחרמנות או לא. אבל לדעתי מישהו צריך להשגיח על ההופעה של רופאות כוסיות כי אם אני אתקע עוד פעם עם אחת כזו בחדר אני כבר לא בטוח שאני אצליח להשתלט על עצמי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש