|
||||
|
||||
מוסיקה זה באמת עניין מבלבל בהקשר זה, כי לכאורה היא מהווה רקע נוח להרבה מאוד פעילויות - שיחות, קריאה, הליכה ועוד - מצד אחד, אבל מהצד השני, אם אתה רוצה לשמוע אותה ממש, זו חייבת להיות הפעילות העיקרית. |
|
||||
|
||||
לא לשמוע אותה אלא להאזין לה. |
|
||||
|
||||
לא, לא, לשמוע אותה. אם אני עושה משהו אחר אני אפילו לא מרגיש מה מתנגן לי באוזן, אלא אם זה משהו ממש מעצבן. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי חוזר אחורה לשיר שאני אוהב שלא שמתי לב שהתנגן בזמן שהייתי עסוק במשהו אחר. |
|
||||
|
||||
ודאי לשמוע. להאזין זה רק האמצעי. המטרה היא השמיעה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה הפוך. או שהחלוקה למטרה ואמצעי לא רלוונטית כאן. כתבת "לשמוע אותה ממש" - לשמוע אותה *ממש* זה להאזין לה. |
|
||||
|
||||
כשבישיבה שליד ביתי פוצחים במזמורי חג, אני מבטיחה לך שאני שומעת אותם היטב, גם בלי להאזין כלל ועיקר. זאת, כמובן, שמיעה בעל כורחי. כשאני *רוצה* לשמוע משהו, ודאי שאני אאזין לו במודע - אבל מה שאני *רוצה* הוא לשמוע אותו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |