בתשובה לשלומית ליר, 21/10/06 20:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מבין שאת לא אוהבת את המצב הקיים, אבל אני לא מבין למה ה''הדחקה'' קשורה. הגזענות, שבאה לידי ביטוי למשל בטובקטים השונים מוכרזת בריש גלי ולא סמויה בכלל. גם הכוחנות בחברה לא מודחקת, ונובעת בין השאר מהסטטוס הגבוה והכבוד שניתן ללוחמים וליוצאי היחידות המובחרות. כל עוד לא מוצאים דרך אחרת לתמרץ אנשים להגיע ליחידות קרביות אני לא רואה בזה בעיה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש מורשת של רשע שעובדת יד ביד עם ההדחקה ולעיתים גם עם גזענות. זהו מנגנון סמי-אטומטי שבו הקורבן מאמץ את מבטו של התוקף, מדחיק את רגשתיו ומחפש קורבן אחר המייצג את חולשתו המודחקת. הגזענות אינה סמויה, וכך גם לא הכוחניות - זה ברור. מה שמודחק אצל גברים צברים רבים זה הרגישות והאנושיות. אביו של ידין מלמד את בנו שלהרגיש זה נשי. לכן ידין שלא רגיל להרגיש מפחד שהוא הומו כאשר הוא מתחיל להרגיש. אז סבבה תהיה לוחם, תהיה חזק, תקבל כבוד אבל לא רק שמשהו בך מדוכא ואינו בא לידי ביטוי, ולא רק שאתה נוהג בחוסר רגישות לסביבתך, אלא שהיכולת שלך להעריך את המציאות נפגמת. במילים אחרות הקיום הופך לבדיוני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |