|
||||
|
||||
הרצל רצה מדינה ''נאורה'' שדוברת שפה ''נאורה'' (גרמנית), זאת לאחר שהתייאש מפעילותו בקרב חוגים גרמניים לאומניים. הוא הציע לנצר את כל היהודים כפתרון לבעיות האנטישמיות והיה מוכן למדינה יהודית גם באוגנדה. כל משנתו האידיאולוגית, למרות שהוא היה מראשוני החילוניים שביקשו הדתיים מזה דורות, היתה גמישה ומוכנה לכל פשרה כדי להשיג את המטרה. המטרה העיקרית עבורו היתה לפתור את בעיית היהודים, ישוב היהודים (שברוב חוצפתם סירבו להתנצר) בארץ מרוחקת היה פתרון אפשרי. כשם הוא היה מוכן לשאת עם הרודנים של התקופה, כך הוא גם היה מוכן לא רק לדיקטטורה, אלא למדינת חסות תחתם במידה וזה היה דרוש לפתרון הבעיה. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שיש טעם להכנס כאן כרגע לניתוח מקיף של פעילותו של הרצל. צורת המשטר האידיאלית, מבחינת הרצל, היתה דמוקרטיה; די בכך כדי להפוך אותו לדמוקרט. מדינת חסות תחת קיסרים וסולטנים למיניהם היא מצב טוב יותר מאשר העדר מוחלט של מדינה ופיזור של כל העם ברחבי האימפריות של אותם מלכים וסולטנים עצמם ואותו שלטון דיקטטורי; חוץ מזה, כל עוד אתה מניח שהאימפריה העותומנית ששרדה ארבע מאות שנה תוסיף לשרוד בעתיד הנראה לעין וכך גם אוסטרו-הונגריה וגרמניה, אתה צריך למצוא פתרון שיתישב עם העובדה הזו. בכל אופן, כפי שהסתבר, עדיף היה לחיות תחת הדיקטטורה האוסטרו-הונגרית ואפילו העותומנית מאשר תחת הדמוקרטיה של ויימאר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |