בתשובה לתשע נשמות, 19/10/06 12:39
זה חיבור של דמוקרטי ויהודי 416048
האייל האלמוני • בתשובה לתשע נשמות יום ה', 19/10/2006, 12:53
ואם אורי פז כותב באתר שפעיל גם בשבת, זה עושה אותו חילוני?
זה חיבור של דמוקרטי ויהודי 416051
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 19/10/2006, 14:21
זו באמת שאלה מעניינת. הרי הרבנות לא נותנת תעודות כשרות למסעדות/בתי קפה שפתוחים בשבת, גם אם האוכל בהן כשר...
זה חיבור של דמוקרטי ויהודי 418393
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 6/11/2006, 21:18
הרבנות לא מעניקה תעודות כשרות למסעדות ועסקים הפתוחים ופעילים בשבת, משום שהיא מעוניינת לשמור על הציביון הציבורי של השבת במדינת היהודים.
זה חיבור של דמוקרטי ויהודי 418396
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום ב', 6/11/2006, 21:43
אני יודעת. אבל רוב הדתיים אכן לא כל כך אוכלים במסעדות שאין להן הכשר רבני, גם אם האוכל בהן כשר. אשר על כן אני שואלת אם העובדה שהאייל פועל בשבת אינה מרתיעה אותך מלכתוב בו.
זה חיבור של דמוקרטי ויהודי 418884
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 8/11/2006, 22:07
עזבי אותנו מהדתיים, דברי איתנו על שומרי הכשרות - מסורתיים, חילונים, דתיים וחרדים.

אינני מבין מה אמור להרתיע אותי מכך שהאייל פועל בשבת. יש עוד הרבה אתרים שפועלים בשבת, אפילו של חרדים אדוקים (כלומר, לידיעתי, גולשים בהם בשבת, תרצה אם לאו), אז מה לעשות?
זה חיבור של דמוקרטי ויהודי 418411
קהלת • בתשובה לאורי פז יום ב', 6/11/2006, 22:52
לא מדוייק, ביהמ"ש חייב את הרבנות לתת תעודות כשרות לעסקים הפתוחים בשבת, כל זמן שאין בישול בשבת (כלומר האוכל כשר).

"הרבנות מתנה לעתים את קבלת תעודת הכשרות בתנאים נוספים, כמו אי פתיחת המקום בשבת. תנאי זה אינו קשור ישירות לדיני הכשרות, אך הוא נובע מכך שאוכל שבושל בשבת אסור אף הוא באכילה, משום שנוצר תוך הפרת האיסור על מלאכה בשבת. כאשר הציבה הרבנות תנאים שאינם קשורים לכשרות המזון, אסר עליה בג"ץ לעשות כן. וכך אמר בעניין זה שופט בית המשפט העליון, תיאודור אור:

מטרתו ותכליתו של החוק הן למנוע הונאה ביחס לכשרות המזון מבחינת טיבו, דרך הכנתו והגשתו, והוא לא נועד לשרת מטרות של השלטת דיני ההלכה בעניינים אשר אינם חלק מדיני כשרות המזון. כאמור, עניין לנו בחוק חילוני, הדן ב"דיני כשרות" של מזון בלבד, והסמכות שניתנה בו למתן הכשר לא באה להקנות לבעלי הסמכות אמצעי או מנוף להשלטת דיני ההלכה, אשר אינם שייכים לכשרות המזון. שימוש כזה בסמכות והכנסת שיקולים שאינם שיקולי כשרות המזון זרים הם לסמכות אשר הוקנתה על-פי החוק למתן תעודת הכשר. אנו בחוק חילוני עסקינן, אשר בא למנוע הונאה בכשרות המזון, וכשהמדובר בחוק זה במתן תעודת הכשר, הכוונה היא רק לכך שתינתן תעודת הכשר לגבי מזון - שהוא כשר; ולגבי מקום - שמגישים בו מזון כשר. אין הכוונה ליתן למי שבידו הסמכות לתת תעודת הכשר סמכות לכפות דרך התנהגות באותו מקום - אפילו דרך התנהגות זו מבטיחה שההתנהגות תהיה על-פי ההלכה - אם אין באותה התנהגות להעלות או להוריד בשאלת כשרות המזון עצמו. (בג"צ 465/89 אילנה רסקין נ' המועצה הדתית ירושלים, ניתן ב-‏27.5.90) "
מתוך ויקיפדיה על כשרות, שים לב לכך שההתניה על אי פתיחה בשבת היא "לעיתים".
זה חיבור של דמוקרטי ויהודי 418455
דורון הגלילי • בתשובה לקהלת יום ג', 7/11/2006, 8:13
ואפילו זה לא מאד מדויק.
במאפיה שבתרשיחא‏1 יש תעודת כשרות חתומה בידי הרבנות המקומית, ולצידה הסתייגות האומרת שהתעודה אינה תקפה בשבתות.

___
‏1 אם הייתי רוצה להתחכם הייתי מציין את שמו הרשמי של היישוב.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות