|
||||
|
||||
אם הדברים שאמרת רלוונטיים לכל היסטוריה, מה זה אומר על תפקידה של האמפתיה באינטרס של משרד החינוך כאשר מדובר על יוון העתיקה, למשל? "מקצוע ההיסטוריה בימינו עוסק יותר בתהליכים, חקר התנהגות של קבוצות בני-אדם, אינטרסים מעמדיים, הקשר בין תודעה ותרבות לבין תנאים אחרים וכדומה". טוב, אינני יודעת איך בדיוק אתה מגדיר אמפתיה, אבל בעיניי אמפתיה היא הבנה פנימית - בעצם בדומה לאופן שהגדיר אותה גדי - ובלעדיה לא ברור איך תחקור בהצלחה התנהגות של קבוצות או קשר בין תודעה לתרבות. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש הבדל אם מדובר על יוון העתיקה. ברגע שמדברים על כוחות ותהליכים שמניעים את ההיסטוריה, היא הופכת ללא-תלויה ברצון של הפרטים (אלא קובעת את הרצון הזה), ולכן לאיום על הסיפור הרשמי. הבנה פנימית היא מושג בעייתי במיוחד כשמדובר על היסטוריה, כשאין לך יכולת לנהל דו-שיח עם הפועל ההיסטורי. המחקר יכול להתבסס למשל על חוקים (סוציולוגיים, כלכליים), על התפתחות הרעיונות וכולי. |
|
||||
|
||||
לא כל כך ברור לי מה פירוש "לא תלויה ברצון של הפרטים"? אז במה היא תלויה? ברצון האל יתברך? מפלצת הספגטי? הדרקון הוורוד? כלומר, ממה בנויים ה"תהליכים" שלך? יש איזו יד נעלמה שמתערבת בהם? |
|
||||
|
||||
תלוי בהשקפה שלך על אופי ההסבר ההיסטורי ובהשקפה שלך על הכוחות המניעים את ההיסטוריה. אבל סתם דוגמא להסבר נומולוגי-דדוקטיבי לתמיכה של העם במלחמות וכיבוש: חוק היסטורי: מדיניות התנחלות בשטחים כבושים של אימפריות מיטיבה עם העניים באימפריה. אנשים תומכים במדיניות שמיטיבה איתם. תנאי התחלה: המדיניות האתונאית הייתה כינון מושבות-אזרחים על קרקע שהופקעה מבעלות הברית. אקספלננדום: בהתיישבותם של אתונאים מעוטי יכולת על קרקע כבושה ברחבי האימפריה היה משום יתרון כלכלי לעניי האימפריה ולכן הם תמכו בכיבוש. זה הסבר היסטורי ללא פנייה ל"הבנה מבפנים" של הדמויות הפועלות. זה הסבר *מדעי* (החוק בנוי בדגם מדעי והוא ניתן לבחינה). וזה הסבר שיכול להיות מיושם לתקופות וזמנים אחרים, גם אם לאומנים היו מעדיפים לכסות את התמיכה במדיניות הכיבוש של ארצותיהם בטעמים אחרים. הסבר כזה מעניק לנו הבנה אחרת של תהליכים היסטוריים מ"סיפור". |
|
||||
|
||||
טוב, לטעמי - ה"חוק" הזה מספק הסבר "מבפנים": העניים תומכים בהתנחלות בשטחים כבושים משום שהיא מיטיבה אתם. בכל מקרה אתה נזקק כאן למניעים של אנשים. ומה דשעדיין לא הסברת הוא מדוע, לדעתך, למשרד החינוך יש אינטרס להוראה מכיוון של "אמפתיה". בעצם, לאור הפסקה הראשונה שלי - אני צריכה עדיין לשמוע מה זה מבחינתך אמפתיה. |
|
||||
|
||||
החוק הזה לא מספק הסבר "מבפנים". אני לא צריך להזדהות עם העניים, לנחש מה היו מטרותיהם או לחשוב כמותם. אני רק צריך לדעת אילו חוקים שולטים בהתנהגות אנשים בהיסטוריה. באותו אופן, אני לא צריך להבין מה מרגיש וחושב אטום כדי לדעת כיצד הוא משתלב במולקולה, אלא רק לדעת לאילו חוקים הוא מציית. יכול להיות, אגב, שהעניים תמכו במדיויות הכיבוש כי הם האמינו שזכותו הטבעית של הלאום היא לשטחים הכבושים. אני קובע שלא אכפת לי במה הם האמינו: יש לי היפותזה עם כוח הסברי גדול יותר מהאמונות שלהם. |
|
||||
|
||||
כי זה נראה לי ממש משונה (ורחוק מאוד מהדרך בה עוסקים בחקר ההיסטוריה) להכניס ''חוקים היסטוריים'' ודדוקציות לתוך המקצוע. זו נראית לי כמו כפייה מטורפת לחלוטין של קני-מידה ממדעי הטבע על תחום ממדעי הרוח. |
|
||||
|
||||
כן, אני רציני לחלוטין. היסטוריונים לא כותבים ככה, אבל הדיון אם צריך לפרש אותם כך עומד וקיים. היום מקובל יותר לפרש היסטוריה כחיבור נראטיבים מאשר כשימוש בחוקים (למרות שהויכוח ממשיך להיות סוער), אבל גם נראטיבים לא משתמשים ב"הבנה מבפנים": כל הרעיון של נראטיב הוא תיאור וסידור האירועים ע"פ השלכה מבחוץ. |
|
||||
|
||||
אני ממשיך עם הכותרת, כי התמיהה הולכת ומתחזקת אצלי. במקום שאני למדתי היסטוריה (אוניברסיטת תל אביב) אין שום "דיון סוער" לגבי שימוש בחוקים דדוקטיביים לחקר ההיסטוריה. השימוש השה הוא חלק מהפוזיטביזם הלוגי, שנדם אי-שם באמצע המאה. אם "היסטוריונים אינם כותבים ככה" אז למה ללמד ככה היסטוריה? |
|
||||
|
||||
השימוש הזה הוא לא חלק מהפוזיטיביזם הלוגי. שימוש בחוקים במדעי החברה, Practical Inference ו-Theoretical Inference, טיעונים ע"ס רציונאליות וכולי הם בין הנושאים הנדונים ביותר היום. כולם משתמשים בטיעונים דדוקטיבים וכולם אינם חלק מהפוזיטיביזם. ברור שאני לא בעד ללמד היסטוריה באמצעות היסקים דדוקטיבים. זאת הייתה דוגמא לאופן שבו אפשר לנתח היסטוריה בלי להסתמך על "רצון" (גדולה של מנהיגים, שאיפה של העם לארצו) אלא על תהליכים (כלכליים, דמוגרפיים, היסטוריה של הרעיונות וכדומה). |
|
||||
|
||||
תהליכים זה דבר אחד; "חוקים" זה דבר אחר. לימוד היסטוריה בהחלט יכול לבוא דרך הסתכלות על תהליכים (חברתיים, כלכליים, פוליטיים). |
|
||||
|
||||
ראשית, נראה לי מגוחך לתאר את ההיסטוריה על פי חוקים "מדעיים". אם כבר, *זה* שייך למאה ה-19 ואולי לתחילת המאה ה-20 - ודאי שלא לסיומה. שנית, אין שום כח הסברי להיפותזה שלך אם ה"חוק" אינו אומר שהעניים תמכו בכיבושים כיוון שההתנחלות השטחים כבושים מיטיבה אתם. ול"הטבה" הזאת יש כח הסבר משום שבאמצעותה אפשר להבין את מניעיהם. ושלישית, אנשים יכולים להות אטומים ביותר, אבל לא אטומים במולקולה. |
|
||||
|
||||
אני לא יכול להיות אחראי למה שנראה לך מגוחך. אם תבחרי להעלות נימוק רלוונטי אולי אוכל להתייחס אליו. הכח ההסברי שייך לחוק הכללי ולא ל''הטבה'', שהוא מושג תיאורטי. למושגים תיאורטיים אין כוחות הסבריים שלא במסגרת חוקים ופסוקי-גשר. חוקים אפשר לבדוק מול המציאות. |
|
||||
|
||||
א. גם חוקים מדעיים (במדעי הטבע) אמורים לכלול מושגים "תיאורטיים" מסוג זה, שבלעדיהם הם נטולי כח הסבר כלשהו. החוק האומר שכל דבר בעל מסה במרחק מקסימלי מסוים מכדור הארץ נופל עליו לא היה מסביר שום דבר לולא הוסיף את כח הכבידה. ב. "חוקים" מהסוג שתיארת מסבירים מעט מאוד, אם בכלל. הם יכולים, אולי, להסביר את קיומה של תופעת ההתנחלויות בשטחים כבושים, אבל לא איך קרה מלכתחילה ששטחים אלה נכבשו. ג. יש לי הרגשה שאתה עושה בפתיל הזה מעשה גדי ידוע: מציג עמדה שאינה שלך ומחכה לראות מה יתפתח. אני טועה? |
|
||||
|
||||
לגבי סעיף א' שלך, אתה רומז שלכוח המשיכה יש מרחק מקסימלי? |
|
||||
|
||||
אני רומזת שתפוח שנמצא בחלל החיצון אינו נופל על כדור הארץ. |
|
||||
|
||||
תפוח שימצא בחלל החיצון כן יפול על כדור הארץ, אלא אם כן כוכב או כוכב לכת אחר ימשוך אותו יותר חזק והוא יפול עליהם, או לחילופין, מישהו יתן לו מהירות מספיק גבוהה כדי לברוח מכדור הארץ או להכנס למסלול מסביבו. |
|
||||
|
||||
בסדר, אז מספיק רחוק בחלל החיצון כדי שיהיה קרוב יותר לגרם שמיים מושך אחר... (והוא ממש לא צריך ''לברוח'' מכדור הארץ, הוא אף פעם לא היה כאן בכלל). |
|
||||
|
||||
מה שניסיתי להגיד, זה שאין מרחק מקסימלי מכדור הארץ שממנו והלאה תפוחים לא יפלו על כדור הארץ (אבל יש מרחק מינימלי שמעבר לו תפוחים יכולים ליפול גם על גופים אחרים). (את מכירה מקומות שבהם גדלים תפוחים והם לא על כדור הארץ?) |
|
||||
|
||||
אני יודעת מה רצית להגיד, זה בסדר:) וודאי שאני מכירה מקומות כאלה. כמעט בכל הארצות שהמצאתי גדלים תפוחים, ואף אחת מהן לא נמצאת על כדור הארץ. |
|
||||
|
||||
אגב, אני גם לא בטוחה שהתפוח של חווה'לה גדל על כדור הארץ. גן העדן זה כאן? |
|
||||
|
||||
אני אפילו לא בטוח שזה היה תפוח. |
|
||||
|
||||
טוב, גברים לא כל כך זוכרים מה הנשים מגישות להם. אני זוכרת היטב מה זה היה: זה היה תפוח. |
|
||||
|
||||
לא, לא; גברים לא כל כך זוכרים מה נשים *עירומות* מגישות להם. |
|
||||
|
||||
טוב, היא הייתה עירומה באותה הזדמנות. |
|
||||
|
||||
אבל אין מרחק כזה מכדור הארץ שבו בטוח שהתפוח ייפול על גופים אחרים ולא עליו? |
|
||||
|
||||
לפחות בתאוריה לא. |
|
||||
|
||||
זה נשמע כאילו תבל כולה היא סופר דלילה? זה הרעיון? |
|
||||
|
||||
בגדול, כן. |
|
||||
|
||||
א. מושגים תיאורטיים (בכל מדע) מקבלים את משמעותם דרך שילובם בחוקים. ב. אז צריך עוד חוקים. ג. אני לא מגובש בעניין. |
|
||||
|
||||
א. היסטוריה איננה מדע. ב. לא ייתכנו מספיק כאלה כדי לתאר את ההיסטוריה באופן מכני. ג. התגבש נא. |
|
||||
|
||||
א. ומהי כן? |
|
||||
|
||||
תחום ידע. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. מדע הוא לא תחום ידע? אציג את זה כך: במה היסטוריה שונה, נניח, מגיאולוגיה? גיאולוגיה היא תחום מדעי שמנסה להבין מה היה בעבר על בסיס הנתונים שאנחנו מצליחים להשיג, וגם ההיסטוריה היא כזאת. למה גיאולוגיה היא מדע והיסטוריה היא "תחום ידע"? |
|
||||
|
||||
מדע הוא סוג של תחום ידע. לא כל תחום ידע הוא מדע. לדוגמא, מכונאות היא תחום ידע, אבל לא מדע (אלא אומנות - craft). |
|
||||
|
||||
אבל מדוע היסטוריה אינה מדע? מה ההבדל בינה לבין גיאולוגיה? |
|
||||
|
||||
היכולת לנסח חוקים, לתכנן ניסויים או לפחות מחקר כמותני בעל משמעות, להציג היפותזות ולאשש או להפריך אותן. אם להשתמש במונחים של קון - ההבדל הוא בכך שבגיאולוגיה קיימת פרדיגמה (שלאורה פועלים כל החוקרים כיום וחוקרים את ה''מעמקים'' של הגאולוגיה), בעוד שבהיסטוריה עדיין אין פרדיגמה שלטת (וספק אם יכולה להיות), ומכאן שהויכוחים בין החוקרים הם לגבי ''פני השטח'' של תחום הידע. |
|
||||
|
||||
לפי קון, גם מדעי החברה אינם מדע (כולל כלכלה). האם אתה מסכים? לדעתי, הוא מגזים בטירוף. בעיקרון, גיאולוגים לא מבצעים ניסויים. הם מסתמכים על ידע שנצבר בניסויים בפיזיקה, כימיה וביולוגיה. באותו אופן, היסטוריונים מסתמכים על ידע שנצבר בסוציולוגיה, כלכלה ומדעי המדינה. היסטוריונים כן מעלים היפותזות שאפשר לאשש או להפריך (במגבלות הידע הנתון להם, כמו בכל מדע), וכן מבצעים מחקרים כמותניים ("השפעת חלוקת ההון בחברה על פיתוח מסילות הברזל באירופה", "מחקר השוואתי: הקשר בין גידול דמוגרפי במאה ה-18 לבין התפתחות הלאומיות" וכולי). אני לא מצליח לראות הבדל בסיסי בין היסטוריה, סוציולוגיה ומדעי המדינה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שהם אינם מידע כיום, אבל נראה לי שמדעי החברה כן מסוגלים להגיע לפרדיגמה מוסכמת, בעוד שההיסטוריה מטבעה אינה מסוגלת לכך. אני אתן לך סממן אחר שהופך היסטוריה ללא-מדע, וגיאולוגיה לכן-מדע: היסטוריה אינה יכולה לנפק ניבויים (משום שמטבעה היא עוסקת בעבר ולא בעתיד), בעוד שגיאולוגיה יכולה לספק ניבויים. |
|
||||
|
||||
לטענה שמדעי החברה מסוגלים להגיע לפרדיגמה מוסכמת אין ביסוס בינתיים. לעומתך, אני חושב שכל תחום שמשתמש בשיטות מדעיות וחותר לידע אובייקטיבי הוא מדע. ספרות אינה מדע מאחר שמקובל על כולם שיכולות להיות פרשנויות שונות ליצירה ספרותית. היסטוריה או סוציולוגיה הם מדע, כי גם אם אנחנו יכולים לפרש אירועים בצורות שונות, מוסכם על החוקרים שרק אחת מהפרשנויות נכונה, גם אם כרגע אין לנו כלים מספיקים להכריע ביניהן. היסטוריה כן יכולה לנפק ניבויים. יש את מה שנקרא "תזת הזהות בין הסבר לחיזוי": אם יש לנו היסק דדוקטיבי שמסביר אירוע, כך שאנחנו יכולים להסיק מההקדמות את האירוע שהוא התוצאה, הרי הוא מספק גם את ניבוי האירוע. אם הניבוי הוא לגבי העבר או לגבי העתיד זה לא משנה. אם המבנה של המדע הוא לוגי, הרי לוגיקה היא אל-זמנית. |
|
||||
|
||||
מהן השיטות המדעיות שההיסטוריה משתמשת בהן? (אני שואל, אין לי מושג מה עושים בפקולטה להיסטוריה) אני מכיר הרבה מדעני מדינה שמוכנים לתת ניבויים לגבי העתיד. האם יש היסטוריונים רציניים שמוכנים לתת ניבויים לגבי העתיד? או שהם מסתפקים בהוכחת הידוע? |
|
||||
|
||||
אני מכיר (טוב, לא אישית) הרבה אסטרולוגים שמוכנים לתת ניבויים לגבי העתיד. לשיטתך זה הופך אותם למדענים? |
|
||||
|
||||
ניבויים מדוייקים? שניתן לאשש ולהפריך? |
|
||||
|
||||
שניתן לאשש ו(בעיקר) להפריך? בהחלט. מדויקים? נו יש גבול. ___ אתה מוזמן להכנס לארכיון העיתון הקרוב אליך, ולחפש את גיליונות ערב השנה החדשה. |
|
||||
|
||||
כן, וכשמראים להם שהם טעו, האם הם מתקנים את צורך החיזוי שלהם, או שהם ממציאים תירוץ למה זה לא הם טעו, אלא המציאות? |
|
||||
|
||||
זה רק כי הפרדיגמה במשבר. |
|
||||
|
||||
האמת היא שיש לי בראש סוג מסוים של היסטוריה, כזה שלא מנסה "להיכנס לראש" של הפועלים ההיסטוריים אלא לעסוק בתהליכים. השיטות הן ניסיון להשתמש בחוקים מתחום הכלכלה והסוציולוגיה כדי להבין התרחשויות היסטוריות. יצא לי לראות מחקר מפורסם של אחד מראשוני האסכולה הזאת על השאלה "מה הייתה תרומתה של מערכת הרכבות בארה"ב לפיתוחה של כלכלת ארה"ב במאה ה-19". המחקר (הענק) עסק בחישובים כלכליים של חלופות להובלה בתקופה ההיא והשפעתם הצפויה על התל"ג, והגיע למסקנה שבניגוד לדעה המקובלת למערכת הרכבות לא היה תפקיד מרכזי בפיתוח כלכלת ארה"ב ויש לחפש את הצמיחה המהירה של הכלכלה בסיבות אחרות. מהמחקר עצמו לא הבנתי כלום: אין לי את ההשכלה הדרושה בכלכלה כדי לעקוב אחרי המהלכים שלו. אני לא ממש מקבל את הניגוד בין "ניבויי העתיד" לבין "הוכחת הידוע". תיאוריה מדעית טובה לא נמדדת בהכרח בניבויים (איזה ניבויים יש לפסיכולוגיה אבולוציונית שטובים מניבויים של תיאוריות אחרות?), אלא בקוהרנטיות הפנימית שלהן: ככל שאתה מצליח להעמיד יותר תופעות על מספר מצומצם יותר של חוקים, ועדיין להימנע מהסברי אד-הוק, התיאוריה היא טובה יותר. אני לא רואה סיבה שניתוח היסטורי יהיה שונה. ככל שאתה מצליח להראות שאופן הניתוח שלך תקף ליותר מצבים היסטוריים, כך התיאוריה טובה יותר. |
|
||||
|
||||
מדוע המחקר שתיארת הוא מחקר בתחום ההיסטוריה ולא מחקר בתחום הכלכלה? |
|
||||
|
||||
לא יודע. כי הוא מנסה לברר מה היה בעבר? אני מסכים שהגבולות בין התחומים לא ברורים (עד כמה שאני מסוגל להתרשם, הגבולות לא ברורים גם בין מדעי המדינה והיסטוריה. יופי של היסטוריונים יש לך במחלקה). |
|
||||
|
||||
מה שאני מנסה להגיד זה שתחום הידע שנקרא היסטוריה הוא כזה שמשרת את המדעים (משום שהוא מספק להם מידע), אך אינו מדע בפני עצמו. מטרת תחום ההיסטוריה היא לגלות מה היה בעבר, בעוד שהפקת ''חוקים'' מתוך גוף הידע הזה היא תפקידן של הדיסציפלינות ה''מדעיות'', שהן מדעי החברה. |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים. |
|
||||
|
||||
הידד! (מה עושים עכשיו?) |
|
||||
|
||||
לא יודע. כל החברים שלי שיש להם תינוקות או ילדים קטנים הם נורא עסוקים, עייפים ואפילו חסרי חיים. מה העליזות הזאת פתאום ומאיפה יש לך זמן לשטויות? |
|
||||
|
||||
הילד ישן, האמא שלו ישנה, ואני אמור ללמוד. |
|
||||
|
||||
אידיליה משפחתית. אחלה. |
|
||||
|
||||
אני הייתי נזהר קצת יותר בחלוקת התפקידים שאתה עושה בין הדיסציפלינות. לאיזה מהן שייך החוק שבכותרת? אפשר לומר שגם הפיזיקאים נשענים על ידע היסטורי - למשל שכל התפוחים נפלו מהעצים (אם לא קטפו אותם) - כשהם מפיקים חוקים, כמו את חוק הכבידה. וגם למה "מדעי החברה" הן מדע? הרי הם רק אוספים מידע (סטיסטי) ומעבדים אותו באמצעות חוקים שפותחו בפקולטה למתמטיקה. |
|
||||
|
||||
כל מדע אוסף מידע (ססטיסטי או אחר) ומעבד אותו באמצעות חוקים שפותחו בפקולטה למתמטיקה (מתמטיקה, אגב, גם היא אינה מדע). החוק שבכותרת שייך לפילוסופיה של המדע, בכלל. הוא ''מטא-חוק'', משום שהוא הבסיס לטענה שאפשר בכלל לקבוע חוקים. |
|
||||
|
||||
אני מסכים. אבל נדמה לי שיש בילבול עם המושג "מידע", שלפעמים הוא כולל רק נתונים גולמיים ולפעמים גם מידע מעובד באמצעות חוקים או "תובנות". דוגמה לנתון גולמי "ב-5 בינואר 1895 נמצא דרייפוס אשם בריגול לטובת גרמניה והורד בדרגתו בטקס פומבי משפיל" דוגמה לנתון מעובד "בגלל הבעיה היהודית באירופה של המאה ה-19 החל להתגבש חזון המדינה היהודית, שהביא להקמתה של מדינת ישראל". אם אתה מתכוון שמקצוע ההסטוריה עוסק רק באיסוף נתונים גולמיים, כמו הדוגמה הראשונה, אז השאלה מאיזה נתונים ועלידי איזה "חוקים", של אזו דיסציפלינה, הגיעו לטענה שבדוגמה השנייה. אם גם הדוגמה השנייה שייכת לתחום ההיסטוריה, אז היא לא רק אוספת נתונים אלא גם מסיקה מסקנות - כנראה באמצעות חוקים כלשהם. אגב, הבעיה שנדמה לי שכותב המאמר מתלונן עליה, והיא קיימת גם בבה"ס וגם בעבודה, היא שיותר מעניין להסיק מסקנות מאשר לאסוף נתונים. אבל מי שלא יודע את הנתונים לא יכול להסיק מסקנות. גם במדעים היותר מדויקים זו תופעה רווחת שמי שיודע בעלפה יותר נתונים ויותר נוסחאות, נחשב למומחה כי התובנות והמסקנות צפות אצלו ב"קלות". |
|
||||
|
||||
''אם גם הדוגמה השנייה שייכת לתחום ההיסטוריה, אז היא לא רק אוספת נתונים אלא גם מסיקה מסקנות - כנראה באמצעות חוקים כלשהם''. ממש לא בהכרח, אלא אם גם את הנטייה לתפוס את העולם במונחים של סיבה ומסובב אתה מגדיר כחוק. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, מה "ממש לא בהכרח"? |
|
||||
|
||||
''כנראה באמצעות חוקים כלשהם''. |
|
||||
|
||||
כמה אי-דיוקים: גם פריט המידע הראשון שנתת אינו "גולמי" (המילה "משפיל" למשל, נתונה לפרשנות). לגבי מדעים מדויקים - הנתונים נמצאים במחשב, באינטרנט, בחוות הניסוי. לזכור אותם זה לא מה שהופך אדם למומחה. להיות מסוגל לנתח במהירות נתונים (חדשים) הוא המומחיות האמיתית. |
|
||||
|
||||
כיוון שהטקס שבו הורד דרייפוס בדרגה נועד להיות משפיל, דווקא במקרה זה אין כאן עניין של פרשנות. |
|
||||
|
||||
זכירת (''הפנמת'') הנתונים והנוסחאות לא הופכת אותו למומחה. אבל היכולת ''לנתח במהירות נתונים חדשים'' תלויה בד''כ בהפנמת הנתונים והנוסחאות הישנים. לגבי פרט המידע הראשון, אני חושב שמי שמעדיף לפרשן (במקום לדעת) יכול למצוא גם במילים ''אשם'' ו''לטובת'' מקום לפרשנות. אחרים ''יודעים'' שדרייפוס חש מושפל מהטקס הפומבי, והם מחפשים את הקשר בין העובדה הגולמית הזאת והתנועה הציונית. |
|
||||
|
||||
"היכולת "לנתח במהירות נתונים חדשים" תלויה בד"כ בהפנמת הנתונים והנוסחאות הישנים." אולי במתמטיקה, וגם זה לא בהכרח. היכולת הזו קשורה לדרך שבה למדת את הנתונים הקודמים; אם למדת אלף נתונים באמצעות שינון, זה לא יעלה כהוא-זה את יכולתך להתמודד עם נתונים חדשים. |
|
||||
|
||||
נכון שהיכולת המדוברת תלויה גם בדרך שבה למדת את הנתונים הקודמים, אבל לא רק במתמטיקה אתה יכול להיזקק להם הרבה פעמים כדי לנתח את אלה החדשים. |
|
||||
|
||||
כיסחת כרגע את כל תחום ה-Machine learning, לדעתי. אלא אם ב"שינון" כוונתך "לזכור את הנתונים הישנים אבל כשמגיע נתון חדש, רק לבדוק אם הוא כבר מצוי ברשימת הנתונים הישנים, ואם לא - להיכנס להיסטריה". |
|
||||
|
||||
לצערי, מה שתיארת הוא בדיוק הדרך בה לומדים תלמידים רבים לבחינות הבגרות. |
|
||||
|
||||
אם זה כך, כל התלמידים הללו היו מקבלים 0 במתמטיקה. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, הבחינה ב-3 יחידות מורכבת משאלות הנלקחות מתוך רשימה (ארוכה) הניתנת מראש לתלמידים. |
|
||||
|
||||
אתה לא רציני. כנראה שמערכת החינוך באמת רקובה. |
|
||||
|
||||
לא, הוא רציני. וזה אכן איך שתלמידים לומדים לבגרות, ורובם אכן נכשלים במתמטיקה. |
|
||||
|
||||
בעסה. ניצחת. |
|
||||
|
||||
אני חייב לחזור להתווכח עם שוקחופשיסיטים. שם הפתיל אף פעם לא נגמר. |
|
||||
|
||||
כן, הוא כן נגמר. Is this a five minute argument or the full half hour?
|
|
||||
|
||||
כך גם למדתי לרוב הקורסים שלי בתואר ראשון במדעי המחשב. התחלתי בלנסות לחשוב לעומק, אבל באיזשהו שלב התייאשתי; לעבור על 10-15 מבחני-עבר ולנסות לזכור את התשובות נותן תוצאות יותר עקביות, ורציתי לסיים כבר את התואר. |
|
||||
|
||||
אינך צריך מי יודע איזו השכלה בכלכלה כדי להבין את המחקרים הללו. אתה צריך רק להשתחרר מהיראה מחומר כלכלי ובמיוחד כשהוא פסאודו כלכלי. לכן מחקר מסוג זה צריך לעסוק בכלכלה, סוציולוגיה ופוליטיקה. בלי הקונטקסט הפוליטי, המחקר יוצא איזוטרי וכמעט חסר משמעות. כלכלה קשורה בטבורה לפוליטיקה קשר בל ינתק; הכלכלנים של האסכולה הקלאסית אוהבים מאד לנתק או להסוות את הקשר הזה. בעניין מערכת הרכבות בארה"ב, ללא הרקע הפוליטי, מערכת הלובינג והעוצמה הפוליטית, די קשה יהיה להבין את אותה תקופה של הבארונים השודדים. |
|
||||
|
||||
למה, אתה חושב שאין מה ללמוד בכלכלה? |
|
||||
|
||||
הערה: "ניבוי" לא חייב להיות בהכרח ניבוי העתיד. הוא צריך להיות חיזוי של נתונים ידועים לנו כיום. אילו ניבויים יכולים להיות מהמחקר שהזכרת על הרכבת בארה"ב? יכול להיות שאם התרומה של הרכבות היתה אכן חשובה, היינו יכולים לראות (לדוגמה) הצטברות רבה יותר של מחסני פחם פעיל לצד תחנות הרכבת. לכן אפשר לנסות לבדוק בארכיונים ולבדוק האם שיעורם של מחסני הפחם הפעיל מאושש את הטענה שלנו. אין לנו היסטוריה שונה, אולם ה"ניבוי" הוא בכך שכל הזמן צצים נתונים חדשים. |
|
||||
|
||||
בכלים של פס' אבולוציונית אני מנבא שהאנרכיה של כליל נאורי תיכשל. |
|
||||
|
||||
אני די המום מהדיון הזה. אני לא חושב שיש היסטוריון אחד שחושב שהיסטוריה היא מדע. היסטוריה - בכל הסתכלות שלא תהיה - היא חלק מה-Humanities, שרק בעברית קוראים להם "מדעי הרוח" ואינה שונה בזאת מספרות או מקרא, ולו בגלל שהכלי העיקרי (ויש האומרים - היחיד) שלה הוא ניתוח ופירוש של טקסטים (במקרה זה - תעודות היסטוריות). היא *אינה עוסקת* בפיתוח חוקים, או ב"הסבר אירועים", אלא בנסיון לבנות תמונה (סובייקטיבית או אובייקטיבית - זה עניין לדיון נפרד) של אירועי העבר עפ"י הטקסטים הקיימים. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט חושב שהיסטוריה עוסקת בהסבר אירועים ולא רק בבניית תמונה של אירועי העבר. ההיסטוריה לא שואלת רק "מה התרחש" אלא גם "מדוע התרחש". ובכל מקרה, בחתירתה לתמונה מוסכמת, היא נראית לי דומה יותר למדע מאשר לספרות. אני לא יודע אם לזה התכוונת, אבל הרעיון שהכלי העיקרי/היחיד של ההיסטוריה הוא פירוש טקסטים מצוי בעיקר אצל חסידי רעיון תפיסת ההיסטוריה כהרמנויטיקה, והוא מתאים לתפיסה של ניהול דו-שיח עם הפועלים ההיסטוריים. זה רעיון אופנתי היום, אבל אני לא חייב לקבל אותו: לדעתי, היסטוריה עוסקת באירועי העבר, ואני לא רואה סיבה לסגת מההנחה שפרשנות הטקסטים היא *רק* כלי עבודה, כמו שהטלסקופ הוא כלי עבודה של מדע אחר. אני לא באמת חושב שהיסטוריה היא מדע כמו פיזיקה (למשל), אבל לשים עליה תווית של Humanities לא ממש עוזר לי להבין את טבעה. Humanities זאת רק חלוקה מוסדית באקדמיה. |
|
||||
|
||||
כפי שהבנת, אני אכן חסיד ראיית ההיסטוריה כהרמנויטיקה, ולו עד לזמן שבו נמציא כרונוגרף ונוכל לקרות בדיוק מה קרה. ולמעשה גם אז אפשר יהיה לפרש את אותם אירועים בדרכים שונות ולהגיע להסברים שונים. |
|
||||
|
||||
>>היסטוריה אינה יכולה לנפק ניבויים עדיין. |
|
||||
|
||||
מהי פילוסופיה? מהם לימודי תרבות? ומה זה "ניבויים לגבי העבר"? |
|
||||
|
||||
לא יודע. בואי נפתור שאלה אחת (על ההיסטוריה), ואז נעבור לשאלות אחרות. |
|
||||
|
||||
זהו שאי אפשר ללמד/ללמוד היסטוריה (לדעתי) בלי לעסוק בכלכלה ובקשר שבין הפוליטיקה והכלכלה. |
|
||||
|
||||
אפשר לשאול מה טיבה של ההיסטוריה בלי לשאול מה טיבה של הפילוסופיה. איפה הבעיה? |
|
||||
|
||||
היסטוריה לדעתי היא המקצוע הרב תחומי מכל המיקצועות. התגובה שלי התייחסה כשכתבת שאינך מומחה בכלכלה ולכן לא כל כך הבנת את המחקר על השפעת הרכבות על התפתחות ארה"ב. אם המחקר היה מקושר לקונטקסט הפוליטי באותה תקופה, לא היית כותב את זה. הניתוק מהתהליכים הפוליטיים שהכלכלנים מהאסכולה השלטת היום, מנסים ליישם במחקריהם, הופכים אותם לברנז'איים וקשים להבנה לכאלו שלא למדו כלכלה. לי נראה שהם קשים להבנה כי הניתוק שלהם מהרקע הופך אותם לשטחיים ולא ברורים. אני ממליץ לעיין בכתב העת המעניין הזה שעוסק בסוגיה הזאת. |
|
||||
|
||||
אה, אבל אני גם לא מבין גדול בהיסטוריה. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה מסביר את הטעויות הרבות מאד של מנהיגים בחוסר הבנתם את החוקים ההיסטוריים ? או אולי אתה סובר כמו הבלבניסט שמנהיגים לא טועים אף פעם? |
|
||||
|
||||
כמו הבלבניסטים, גם אני נרתע מלייחס למנהיגים ''טעויות'', אבל מסיבות אחרות. אני חושב שהמהלך ההיסטורי ברובו נקבע ע''י תהליכים חברתיים ''גדולים'' שלא המנהיגים שולטים בהם ואנחנו לא יודעים לפענח אותם (בודאי לא בזמן אמת). בניגוד לבלבניסטים, אני רואה את המנהיגים כמובלים יותר מאשר כמובילים. המנהיגים ''טועים'' כי הם שבויים של מקומם בהיסטוריה ושל הידע החלקי שלהם. הם מגיבים באופן רציונאלי להתרחשויות ולא מבינים את המהלך הכללי. כולנו כך - אנחנו שבויים של מקום וזמן הן במהלך ההיסטורי והן בחיים האישיים שלנו. |
|
||||
|
||||
מזכיר קצת את טולסטוי ב"מלחמה ושלום". מה לדעתך מניע את התהליכים ה"גדולים"? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע. חוקי הסוציולוגיה? טולסטוי, למיטב זכרוני, לא חשב כך. |
|
||||
|
||||
טולסטוי דיבר באופן ציורי על האינטגרל של מעשי כל האנשים ה''קטנים''. כלומר, שהתרומה ה''אפסית'' של כל האנשים מצטברת לכדי הכוח המשפיע האמיתי. |
|
||||
|
||||
אנשים גדולים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |