|
||||
|
||||
אהמ...אתה בטח מתכוון לפסיכולוגיה. ראשית, זאת הייתה מגמת בחירה אז מי שהיה שם היה מרצון - אבל אני לא זוכר אם קראו בבית או לא. אבל גם אם לא קראו בבית, לפעמים התחלנו נושא חדש בכיתה, ככה שהמורה התרכזה רק בלהסביר ולא התבזבז חצי שיעור על הכתבות ו''לא שמעתי'' למניהם. |
|
||||
|
||||
פסיכולוגיה, בטח שפסיכולוגיה. אני לא בטוח שהפירוש של "מגמת בחירה" בתיכון היא שמי שהיה שם *רצה* להיות שם. אולי יותר מדוייק שמכל המקומות שהוא היה יכול להיות, זה המקום שהוא הכי פחות *לא רצה* להיות. השאלה שלי היא האם הדיונים בכיתה באמת היו ענייניים או שהם היו דיוני סרק של אנשים שבעצם לא הכירו את החומר. |
|
||||
|
||||
טוב, רצון זה באמת עניין יחסי, אם כי אני חושב שבמגמה הזאת רוב האנשים שהלכו אליה באמת התעניינו בפסיכולוגיה (או לפחות חשבו ככה לפני שלקחו אותה). לגבי דיונים עניניים...אני חושב שהדיונים כן היו עניניים...זה לא חומר שאתה יכול להתחיל לדבר בו שטויות יותר מדי מידע אישי (אולי כמו בהיסטוריה שאפשר לחבר חלקי עובדות ואידיאולוגיות ולהתחיל לברבר - מה שהיה לנו בכיתה...אגב כולל הראנדיסט, הסוציאליסט והציניקן כמו שתואר באיזו תגובה למעלה). מצד שני, עברו מאז 6 שנים, לך תזכור...אולי עדיף לשאול אייל תיכוני יותר. |
|
||||
|
||||
<התגובה שאתה מדבר עליה היתה שלי> אם יש דבר שאפשר להכיר היטב מידע אישי הרי זוהי הפסיכולוגיה. |
|
||||
|
||||
על פניו זה נראה שאפשר אבל כשמתחילים להשוות תאוריות של חוקרים וכו', הנסיונות האישיים שלך כבר לא ממש מועילים |
|
||||
|
||||
לפעמים מכירים אותה רק כשכלו כל הקצים. והם כלו. מה יש אחר כך? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |