בתשובה לאלכסנדר מאן, 03/11/01 21:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש אירוניה מסוימת בכך שאותו מקבייב עצמו גורש ממולדתו יוגוסלביה לאותה ארץ אפשרויות בלתי מוגבלות בעקבות עבודתו על הסרט הנ''ל, ובארה''ב התאפשר לו ברוח זו לכתוב ולביים את סרטיו המצוינים ''מונטנגרו'' ו''סרט מתוק'' (שנאסר להקרנה באנגליה) ועוד כמה סרטים קצת פחות מעניינים כדוגמת ''קוקה-קולה קיד'' ואחרים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יקיריי1, הבחור נשמע מעניין, התוכלו לחסוך לי 5 דקות בגוגל ולספר עוד קצת על קורותיו? 1 פניית התחנפות לאלכס ולאסף הנובעת מעצלנות גרידא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד ממליץ לחפש את סרטיו. לפני שנים הוקרנו שלושת הסרטים המדוברים (בקולנוע תכלת אם אני זוכר נכון). מסתורי האורגניזם מבוסס על תורת רייך במידה זו או אחרת, ובהמלצתו של אלכס הוספתי את שמו לרשימת הקריאה שלי. . סרט מתוק מגולל את סיפורה של מיס דגדגן העולמית, , בכיכובה של אחת השחקניות המרתקות בקולנוע (לטעמי כמובן )בעלת היופי המסתורי, הקנדית קארול לאורה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם המלצה, אני לא יודע אם אלכס יסכים איתי: לרייך יש תקופות שונות בכתיבתו. בערוב ימיו הוא כבר "התחרפן" וכתב דברים שאפילו מטפלים רייכיאנים לא לוקחים ברצינות. ליפול על כתבים שלו מהתקופה הזאת עשויה להיות החמצה. הספר הקלאסי שלו נקרא "Character Analisys" ולמרות שאני לא חושב שההנחות הביולוגיות שלו עדיין תקפות, הוא ספר מרתק. ו...כן, היא אכן מדהימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן שלום, הבמאי מקבייב עסק מתחילת דרכו בהעמדת שאלות פרובלמטיות כלפי האופי והצורה של צורות שילטון שונות, וכשכזה הצליח להגיע אף בארצו הקומוניסטית-סובלנית משהו לסטאטוס ה'פרסונה נון-גראטה'. היה זה בעיקר "מזל, חוסר כל תכנון ואולי אף רצון עליון" כהגדרת מקבייב כשנתקל לראשונה בכתבי האדם, אשר במידה מסויימת סימן וכיוון את דרכו בהמשך - ווילהלם רייך. ווילהלם רייך היה בהשכלתו רופא ופסיכיאטר גרמני, אשר פנה והתעסק בהשפעת פרויד וגורמים נוספים בשדה הפסיכואנליזה. מחקריו השונים הקנו לו תהילה מסויימת בחוגים בינלאומיים שונים, אך כבר במהלך שנות השלושים מאה הקודמת נאלץ רייך לעזוב את גרמניה מכורתו לטובת שבדיה מפאת רדיפות הנאצים, אשר לא ראו עין בעין את התיאוריות המאוד בעייתיות לשיטתם שרייך חקר ופיתח. כגרמני שיטתי ופדאנטי פיתח רייך תיאוריה מורכבת ושיטתית באשר למיניות האדם על צדדיה השונים, וכבר בהמשך דרכו זו זכה ליחסים צוננים אף לחוקרים אחרים שבמחיצתם למד ועבר, כגון פרויד, יונג ואדלר. רייך אף הגיע לשורת משברים לא קטנה עם שלטונות שבדיה השמרנית, ולאחר שאיבד את משרתו ואת מקור פרנסתו במקום גלות ראשון זה עבר הוא לארה"ב, מתוך תקווה לקבלת חופש מחקר ונסויים, אליו הוא השתוקק מתמיד. צירופו המיידי לצוות המוחות אשר בהמשך רקם את 'פרוייקט מנהטן' הבטיח אמם רבות, אך גם בארה"ב הפוריטנית נתקלו מחקריו ורעיונותיו בחומה בצורה ובלתי חדירה של עוינות וחשדנות 1, וגם במיקרה זה מצא רייך עצמו עד מהרה מחליף מקומות עבודה שונים ובמצב של הדחקות מתמדת אל הפריפרייה האמריקאית. לאחר שרייך סירב לבטל את ממצאיו באשר ל'אנרגיית הקוסמוס' שגילה לשיטתו ולטענתו, ולאחר שסירב להפסיק ולהטיף למען מכשיר ה'אורגון' שבנה, נאסר רייך באשמת הונאת הציבור. יש הגורסים שמאסר זה נגרם, בין היתר, על ידי צורת נימוקיו וטענותיו של רייך בפני בית המשפט האמריקאי עצמו, ומפאת סירובו לשעות לעצותיהם המלומדות של עורכי דינו האמריקאים. מאסר זה נוצל על ידי השלטון הפדראלי להחרמת ספריו ופירסומיו השונים באקדמיות מכובדות ברחבי ארה"ב ולגניזתם הראשונית, אשר לוותה בהשמדתם בהמשך. רייך הצליח פעם אחר פעם להוציא את המחוקק והמימסד במדינות האמורות משווי משקלו על ידי מחקריו טענותיו הפסיכואנליטיות בדבר הקשר המצמרר לשיטתו בין תופעת ה'שלטון' לאינסטינקט 'רצון המין הקולקטיבי המודחק', ובמיוחד בהתייחסותו ל'מגיפת הדבר הרגשי' כהגדרתו, אשר בה סקר הוא את התופעות החולניות והנוירוטיות הקשות, אשר נגרמות כתוצאה מהפיכת האדם ורגשותיו למבנה טכני-פונקציונאלי. רייך סירב להשתחרר לאחר מספר שנים מועט מהכלא האמריקאי תחת התנאים שהציבו לו שוביו, ובהמשך נפטר לאחר מכן באורח מיסתורי משהו. לאחר מותו לאחר מהפיכת 68 ומהפיכת הגלולה הוכרה עבודתו הכבירה, הגם שעד לעצם ימים אלו הדיעות חלוקות באשר למסקנותיו האופרטיביות בתחום הטיפול המונע באמצעות מכשיר ה'אורגון'. 'מכון-וילהלם-רייך' בברלין נחשב בימינו כמכון מחקר מפורסם, אשר עוסק בהיבטים השונים של נסיון ריפוי מחלות טרמינאליות שונות באמצעות טיפולים פסיכואנליטים ושחרור ולכידת אנרגיות קיימות. סניפים של מכון מחקר זה קיימים במקומות נוספים בעולם, כולל מכוני ריפוי ומחקר בארה"ב. יצויין כי מכון זה אינו עוסק במיסיונריות ובהטפה בשום צורה שהיא לרעיונותיו השונים של רייך ותורתו. שלך אלכס 1 אף הקשר בין הנרי מילר לוילהלם רייך היה לרבים במושכי החוטים בארה"ב לצנינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו אותו מכשיר "אורגון"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלעד שלום, סוג מסויים של תשובה, אמנם בגרמנית... שלך אלכסנדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל זה לא עוזר במיוחד... טוב, נחלצתי למשימה בעצמי. ביוגרפיה מקיפה ומרתקת, עם קישורים מעניינים: תיאור לא רע של ה"אורגון" (מעין גז/אנרגיה ביולוגית, הגורמת להשפעות פיזיקליות משונות, ודומה בתכונותיה ל"אתר"): מה שיש ל"סקפטיקל אינקווירר" להגיד על העניין: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמונות ואפשרות לקנות "אוספי אורגון" ו"תותחי אורגון" היישר מ"המכון למדע וטכנולוגיית אורגון" אשר בנומברכט, גרמניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום אחרון זה ביקרתי לפני מספר שנים בהרצאה יבשה ומרתקת בנדון, וזאת במסגרת מחקריי בתחומי גבול ההגדרה המדעית. מעניין לציין כי חוקרי אנרגיית אורגון שונים משוכנעים בעובדה שהצייר ההולאנדי המפורסם, וינסנט ואן-גוך, חווה בציוריו את השפעת אנרגיות אלו, אשר מתבטאים בעיגולי האור והאנרגיה בציוריו. אף בתא האקומולאטור ישבתי לסיפוק סקרנותי כשעה ארוכה, אשר זכורה לי היטב. נסיונותיי הנוספים במגע עם חומר שעבר הנדוס אקומולאטיבי היה מעניין, ובמיוחד עם תכשיריו המעניינים של פלוכר מדרום גרמניה, אשר אף במבחן עיוור כפול הניבו תוצאה סטאטיסטית לא שגרתית. ובאם בנושא הסמים ענייננו, יש לציין כי רייך הבין והגדיר באופן שיטתי את בעייתם הספציפית של משתמשי הסמים למיניהם, תוך התייחסות מקיפה לסוגי הסמים ואופי השפעתם הכימו-פסיכית במטריצת השעבוד ה[לכאורה] משחרר. הרבה מהמגיבים לכתבה זו לא יתלהבו במיוחד מהבעת צערו על השימוש הנארקוטי בכללותו, האמור לספק באופן כימי חסך ביו-אמוציונאלי. א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזדמנות לזכות במיליון ירוקים-מרשרשים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכס, שארל בודלייר התייחס באופן דומה לסמים (אם אני מבין את השרטוט המהיר שהבאת בפסקה האחרונה) הוא כתב לדוגמא אני שותה למה אתה שותה? כדי לשכוח לשכוח מה? שכחתי משתמשים בסמים כדי לחוות דברים חדשים, כדי להרחיב את העצמיות, את התודעה. אבל, למעשה מרחיבים את מה שכבר קיים, לא יוצרים דבר חדש. כך שלמשל שאישיות פגומה, עקרה או מוגבלת (מה שבעצם אומר, כולנו) פשוט מבצעת הגדלה ועיוות של אותן תכונות. בודלייר, כמובן, לא היה זר לסמים ואלכוהול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן, אישיות מלאה, פורייה או עם פוטנציאל (מה שבעצם אומר, כולנו) פשוט מבצעת הגדלה של אותן תכונות. וברצינות, הרחבת התודעה נעשית לעבר חלקים באישיות שהם דיסוציאטיבים לתודעה בד''כ. לכן אין כאן ''מתיחה'' סתם של העצמיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו היצה הסתכלות של משורר. אני חושב שהוא התכוון שאם מישהו רוצה להרחיב את גבולות עצמו דרך סמים, הוא לא יכול לברוח מהתחת שלו. ז''א זה מה יש, והסמים לא יאפשרו ליצור משהו חדש, אלא רק הרחבה או עיוות (מקור פגום או פורה) של מה שכבר ממילא נמצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר מישהו ששותה כדי לשכוח את חרפת השתיה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך אולי קישור (באנגלית) ליחסו של רייך לסוגיית החומרים משני-התודעה? זה נשמע מעניין למדי. אגב, ברצוני להעיר בנקודה זו כי באופן אישי אני חושב שמריחואנה היא חומר הרסני למחשבה האנושית, אשר מביא עצלות מחשבתית (לטווח ארוך) וגופנית (לטווח קצר). דעה זו מבוססת על התרשמות אישית מסוגים שונים, ובהחלט אין בה כדי לשנות את דעתי שיש לעשות לגליזציה מלאה לשימוש וסחר בחומר זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצלות גופנית היא דבר חיובי. עצלות בכלל היא אם האמצאה (אמצאה באלף, יש מילה כזאת שאליה אני מתכוון, אני חושב). מצד שני (מהצד המחשבתי), היא אם כל חטאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם עצלות גופנית אין לי כל בעייה, להיפך. עצלות מחשבתית היא אלמנט הרסני לרוח האנושית, לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצלות מחשבתית _היא_ הרוח האנושית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצלנות מחשבתית היא אם קיצורי-הדרך המתמטיים. לא הייתי אומר שהיא הרסנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלעד שלום, יש בדעתי לסור לספריית החוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת קלן, על מנת למצוא עבורך מראי מקום מתאימים באנגלית בנדון. דבר זה יתבצע רק לקראת סוף חודש זה, היות וממחר אני מצוי בסבב פגישות ודיונים בצפון גרמניה במשך השבועיים הקרובים 1. שלך אלכסנדר 1 אנסה להמשיך ולהגיב מיעדי נסיעתי השונים, וזאת בעזרת מחשבי הנייד והנאמן - המתגלגל אך הוא עימי בדרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהדעה הרווחת בנושא אומרת בדיוק את ההיפך: (אמנם בפינית...) שלך א. אלמוני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד על 'מגיפת הדבר הרגשי' לפי רייך, ניתן לקרוא כאן (באנגלית): הכתיבה של רייך היא חזקה ומרשימה, גם אם הרעיונות שלו אינם תמיד מובנים עד סופם. (כנראה שצריך להכיר כתבים אחרים שלו) אינני חושב שמאמר זה מתיימר להיות מדעי, כי אם כתב פלסתר חריף של רייך כלפי המשטרים, החוקים הישנים, הדת המאורגנת, מוסד ההורות, הקיבעון והעכבות המיניים וכו'. שימו לב לפסקה בה משווה את עצמו רייך לישוע, במעין נקודת שיא של תלונותיו והדגמותיו של "רצח ישוע" כפי שהוא מתגלם בימינו אנו. בכל מקרה, זו קריאה מרתקת. נ.ב. - אלכס, חזור הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאפשר לטעון כך, כשם שאפשר לטעון שהדעות חלוקות בשאלת התקפות של האסטרולוגיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |