|
||||
|
||||
זאת משום שהתינוק אינו רכוש הוריו, אלא אדם בפני עצמו, וכחסר ישע המדינה מוצאת לנכון להגן עליו מפני הורים חסרי אחריות (למשל, כאלו שאינם מוכנים להשאיר את הילד בהשגחה בשלושת ימי חייו הראשונים). הבעיה האמיתית היא כאשר משחררים את האם ולא משחררים את הילד, מבלי לאפשר להורים גישה סבירה לילדם (בבתי חולים שאין בהם מלונית). |
|
||||
|
||||
האשפוז לבדו אינו העניין כאן - תנאי הביות הם כאלה שמציבים כברירת מחדל את התינוק בתינוקייה. מי שמעוניין בביות מלא, כלומר בשהות עם התינוק ליד מיטתו, צריך לבקש זאת (ובחלק מבתי החולים, בהם אין ביות מלא, לא יאפשרו לו למרות שביקש). אתה מוזמן להביא שלל טענות שיסבירו למה זה טוב בעצם לתינוק או להוריו (לי יש טענות משלי אבל לא אכנס אליהן כרגע, זה דיון אחר). העיקר הוא שזו ברירת המחדל. וגם בלי חילוקי הדעות בינינו - האם זו לא תשובה טובה להורה שטען שהילדים שלו שייכים רק לו בלבד, ושהוא לא זוכר שלמדינה יש איזשהו מנדט עליהם? |
|
||||
|
||||
ברירת המחדל היא פשוט עניין היסטורי, שהולך ומשתנה - בדיוק כמו שפעם (ועדיין, במידה רבה) החולה אינו חלק מתהליך הריפוי, מבחינת הרופאים. (לא יודע. הילדים לא שייכים להורה, הם באחריותו. מי שלא מבין את ההבדל, שום דבר לא יעזור) |
|
||||
|
||||
אז אין לנו ויכוח של ממש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |