|
||||
|
||||
לא פעם נראה שהפרשנות שהבאת "מולבשת" על הטקסט, שהיא מחפשת עוגן לרעיונות שאינם בהכרח שייכים אליו. מצד שני, האמת היא שזו תופעה שכיחה למדי בפרשנות בכלל ובפרשנות קבלית בפרט; הקבלה היא כל כך גמישה בסמליה ובמשמעויות שהיא מייחסת לדברים (כפי שניתן לראות גם במאמר), שכל דבר יכול להיות כל דבר. אגב, מה היחס בין המאמר לבין ספרו של ד"ר ראובן קימלמן על "לכה דודי"? האם המאמר מתבסס על קימלמן במידה רבה או מעטה, או שאין כל קשר? האם הפרשנות שלך מקבילה לשלו או חולקת עליו? |
|
||||
|
||||
דווקא אני חושב בדיוק להיפך. הפרשנות הזו הינה ה''פשט'', עד כמה שקבלה יכולה להיות פשט. המאמר הוא בלתי תלוי בספר הנ''ל. לא רק זאת- אם בפרשנויות דרשניות עסקינן, אז אני חושב שהמחבר קצת נסחף עם דרושי הגימטראות והפלפולים שם. אני יותר ניסיתי להראות את המובן הפשוט שגם אלקבץ חשב עליו(ונמנעתי מגישה פוסט-מודרנית של טקסט בלתי תלוי), ולהראות את הקשר הברור בינו לבין אותו קטע בזוהר שמן הסתם נכתב על פיו. |
|
||||
|
||||
או! כבודו יכול לקרוא את מחשבות המחבר! |
|
||||
|
||||
צודק בהחלט שבדרך כלל פרשנות לטקסטים על פי הקבלה הן לא יותר מאשר דרשנויות מפולפלות שכל קשר בינן לבין הטקסט הינו מקרי בלבד. למשל האופן שבו מפרשים פסוקים מהתנ''ך בספרי חסידות שונים, או אם תרצה הפרשנויות הקבליות לספר שיר השירים (שלפי פשוטו הוא אכן ספר אירוטי). אבל כאן המקרה שונה לחלוטין, הפיוט עצמו נכתב על ידי מישהו שבהחלט היה מקובל והמשמעויות הקבליות די גלויות לעין. לכן הפרשנות של המחבר הינה יותר מאשר סבירה. ברור שמדובר בטקסט קבלי, אם כי תמיד אפשר לדון למה בדיוק התכוון המשורר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |