בתשובה לדב אנשלוביץ, 03/11/01 12:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ודאי שזו לא הוכחה, אבל גם בתור הדגמה היא מחרידה. הרי מה למעשה אתה אומר, שהעובדה שהאיש התנהג כמו בן אדם, וכמו אבא, מפתיעה ומעידה עליו לטובה. קנה מידה קצת נמוך לא? אולי בטעות חשפת את תחושת הבטן שלך על החברה שהוא היה אחד ממנהיגיה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בסיפור הזה יש יותר מאשר התנהגות אנושית. הנכד הגיע, הייתי אומר, כמעט באופן הפגנתי למרכז "השחור", כשכל עוטי הגלימות השחורות מתבוננים במחזה, והתקבל בגלוי בשמחה וחיבוקים. לא הייתה כאן פגישה בסתר. זה מראה שהסב לא ממש מתבייש בתוי הזיהוי ההפוכים לחינוך שהוא עצמו מטיף להם. לו חשב הנכד שהסב ייפגע או ייתבייש לא היה עושה את ההצגה הראותנית הזאת. גם בנו של הרב שך שנטש, בעצם, את דרכו, מספר את הסיפור הזה כדי להבליט תכונות טובות, לדעתו, באביו. בעיניי זה סיפור יפה שראוי שיהיה מסופר. יש לי הרגשה, גם מחששך להזדהות, שאתה קצת ממורמר, מתוסכל ומחפש כל דרך לתקוף. כואב לך משהו ? מה בדיוק עובר עליך ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |