 |
אין ספק שהמטרה היתה התוצאה, גיב אור טייק כמה אחוזים. כשמגדירים רטרואקטיבית מטרות שונות מאלה שמצהירים עליהן במקור, בדרך כלל מגדירים את המטרה על פי התוצאה בשטח.
בספר "קללת הכלים השבורים" כותב עמנואל ולד כך על מלחמת לבנון (עמ' 28):
"פרשנויות של מפקדים במלחמה, המנסות לבאר או להסביר את המציאות הלא נעימה, מתנקזות לשני אפיקים עיקריים: האפיק האחד כרוך בחיפוש אשמים, בעיקר בדרג המדיני, שלפי תפיסה זו הכתיב אילוצים לצבא ושמעורבותו יצרה עמימות בדרגי הפיקוד לגבי מטרות הלחימה, ובסופו של חשבון מנעה מצה"ל את האפשרות לבצע את תכנית "אורנים". האפיק השני הוא שכתוב של מטרות המלחמה הצבאיות או "הגדרה לאחור" שלהן.
פרשנות זו מתבססת בעיקרה על אימוץ המטרות המוצהרות של "מבצע" שלום-הגליל - קו ארבעים הקילומטרים והלחימה במחבלים - כאילו היו מטרות המלחמה; על טיפול "קוסמטי" המתקן לאחור דגשים ועיתויים לא נוחים במהלכי המלחמה המתוכננים, ועל תסמונת "ראש קטן". "
חזרנו עשרים וארבע שנים אחורה, אבל בהיפוך: המדינאים הם המאשימים (במרומז, בינתיים) את הצבא באילוצים ובעמימות הפיקוד, והם לא מאמצים את המטרות המוצהרות כאילו היו האמיתיות אלא דווקא זונחים אותן וטוענים שהמטרות האמיתיות לא היו מה שהוצהר. בכל אופן, החמיקה מאחריות וההגדרה לאחור נשארו איתנו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש