 |
ראשית, עיברי צדק ורק הניסוח שלו היה לקוי בזה שהוא השתמש במונח מתחום הספורט: ניצחון. יש רמזים אותם אפשר יהיה לאמת אולי כשתסיים ועדת הבדיקה את עבודתה אם תעשה אותה ביושר ובאומץ. אחרי שבוע הציע סניורה הסדר-כמדומני דומה למה שהושג בסוף. וסניורה היה מתואם עם נאסרללה. כל המטרות שסומנו -הופצצו, היה ברור לאנשי חיל האויר -כך אפשר היה להבין מבין השיטין של התדרוכים שנתנו- שאי אפשר לחסל את הקטיושות מהאויר.
מהקרקע אפשר היה רק בפעולה מאסיבית לעומק של עשרות קילומטרים-לא רק עד הליטאני. הנזק של פעולה כזאת היה רב בהרבה מתועלתה; למעשה זו היתה הדרך לשקם את חיזבללה ככוח היחיד שיכול להלחם נגד הפולש הישראלי- והפעם זה היה באמת הפולש הישראלי ולא רק בגלל שאינו מפנה את חוות שבעא.
אלא מה? ביסוד ההחלטות הקשורות למילחמה עמדו האגו והטסטוסטרון. "אנחנו נפסיק את ירי הקטיושות (בכוח). אנחנו נשחרר את החטופים (בכוח). הנמקות קואזיראציונליות חיפו על תחושות בטן: האמירה שהההרתעה הישראלית נהרסה חיפתה על הכבוד שנפגע. "מילה שלנו זו לא מילה" הרי ראש הממשלה הצהיר שהמלחמה תסתיים כשישוחררו החטופים. שר הביטחון הצהיר שמטרת המילחמה היא הפסקת ירי הקטיושות. אצל עמיר פרץ לא משחקים עם מדינת ישראל! גם כותב המאמר כעס על התגובה הרפה ושלבנון לא הוחרבה עד היסוד. הנימה אצל רוב הציבור היתה של עלבון כבד על שכמה אלפי חיזבלונים העזו להתגרות במדינה עם הצבא החזק ביותר במיזרח התיכון. אין מה לדאוג; לא רחוק מאיתנו מעיזים כל מיני אנשים להתגרות במעצמה החזקה בעולם וגם יצליחו לגרש אותה, מפני שגם אצלה השכל הלאומי נסע לטייל לטובת האינטרסים הסקטוריאליים.
אין לי ספק שזו היתה מילחמה שנערכה בשעה שהשכל נסע לחופשה בחו"ל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש