 |
אם כך נראה שאתה לא מודע לכל או שהמסננת שלך לא פועלת כיאות. הרי, בדומה לך, אחת הטענות הקשות שמוטחות בממשל היא "קטיף הדובדבנים," קרי בחירת העובדות שמתאימות לתכנית שלהם. הטענות הללו אינן בדיעבד אלא הושמעו עוד בזמן תכנון המלחמה ולא מעיתונאים אלא גם מאנשים מלב ליבו של המימסד הביטחוני והפוליטי, כמו למשל ריצארד קלארק שהיה הצאר המומנה על המלחמה בטרור עד 2003, או המודיעין הגרמני (או האיטלקי) ומומחי האפ.בי.איי שהזהירו בזמן אמת מפני העריק העיקרי שעליו [בלבד] הסתמך המימשל על הנה"מ שחוסיין מפתח כביכול, או השגריר ווילסון שחשף בחקירתו אליה נשלח עי המימשל שאין ממש בטענת ה"עוגה הצהובה" (חומר המשמש לפיתוח נשק גרעיני) וצינורות האלומיניום שהופיעו אח"כ בנאום פאוול באו"ם. אחת הטענות החמורות היא שמשרד ההגנה הקים מחלקת ביון סודית שנועדה לעקוף את סוכניות הביון המרכזיות כשהמנדט שניתן לקבוצת הביון הפנימית הזו היה, בפרפרזה, למצא חומר שתומך בתוכניות המימשל.
לסיום (באמת), כיום המבקרים הגדולים של המימשל באים גם מתוך השורות השמרניות רפובליקניות. רק לפני יום או יומיים ראש סיעת הרוב הרפובליקנית, הסנטור ביל פירסט, אמר למעשה שהמלחמה באפגניסטן אבודה (אפגניסטן - מקום מושבו המקורי והנכחי של בין לאדן ואל קעידה ב 2001). המגזין השמרני "אמריקן קונסרבטיב" כותב: "הכישלון בהשגתו של ניצחון קל בעירק כפי שהבטיחו הניצים לא אומר שאנחנו צריכים להמשיך להפסיד..." ומוסיף שהעובדות הפריכו לגמרי את הצפיות האבסורדיות, ההבטחות השגויות, והשקרים הבוטים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש