|
אדון לאו היקר, אם תעלעל בתגובות הקודמות תמצא הגדרה שנתתי לאדם החילוני. אני לא יודע לאיזו מן ההגדרות אתה נופל, אבל זה לא משנה במיוחד. לי, אישית, אין שום זיקה ליהודי באשר הוא יהודי. אני יודע, אתה מטלטל את ראשך בעצב לנוכח שורות אלה, אבל עדין - אני לא יהודי. אני ישראלי כי אני חי כאן, והייתי מוכן להיות אוגנדי אם הייתי חי שם. הזיקה היחידה שעוד נותרה בי לדת משה היא ההכרה באנטישמיות, אשר לא תמות ולא תגווע כל עוד קיים זרע הגזענות בנפש האדם.
נכון. אולי בעצם יש איזו זיקה סנטימנטלית ליהדות, שנובעת משמיעת משלים יהודיים בגן, או סיפורים (שאני בטוח שכל יהודי שחי אז מספר) ששמעתי מסבא על קריאת "שמע ישראל" ששמע מחייל אויב גוסס במהלך מלחמות העולם. אבל אלו נטיות לב ילדותיות, וככל שנתבגר מהר יותר, כך ייטב. לדתות העתיקות יותר או פחות יש מכנה משותף אחד - כולן באו כנסיון להשליט סדר בקרב עמים פרועים ובורים, וכולן הובילו למלחמות מיותרות ודיכוי עמים אחרים לאורך אלפי שנים.
כיום, אני - כאדם מודרני החי בעולם המערבי ושואף, מסיבות אידיאליסטיות ואנוכיות כאחד, לראות בהמשך הקדמה בעולם - חש קרבה רבה יותר וזיקה עזה יותר לאדם בעל דעות דומות החי באנגליה או בהולנד ללא טיפת דם יהודית אחת בעורקיו, מאשר לאותו רב פרימיטיבי שמפלפל בקטנות ומדקדק בשטויות. ניתוק מהשורשים? בגידה באבותי? קרא לזה איך שתרצה. אני רואה בזה קדמה, אני רואה בכך את העתיד.
|
|