בתשובה לדובי קננגיסר, 01/10/06 20:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צודק פעמיים. ככותרת בפני עצמה לא ניתן להסיק בוודאות שאכן מדובר באותו צד, אבל כאן, לפחות על פי מה שנראה לעין, אין יותר מדי מורכבות: מישהו במרצ מנסה לקדם רעיון, ומוצא לעצמו פרטנר רלוונטי מאוד במפלגת העבודה, שמעצים את הרעיון והופך אותו לקצת יותר מקוריוז. ייתכן, אם הרעיון יתפוס תאוצה, שיצטרפו אליו גם אחרים מהצד שכנגד, כדי לטרפד אותו בהמשך "מבפנים", אבל כרגע אלו רק שניים - היוזם, וזה שהופך את היוזם ללא לבד במערכה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מישהו בדלן מתוך העבודה היה מצהיר על תמיכה במהלך, מה היה מונע ממך באותה קלות להצהיר שהוא עושה זאת כדי לטרפד את המהלך מבפנים, למרות שכלפי חוץ אין שום הבדל בין מה שהוא היה עושה לבין מה שסנה עשה? או, במילים אחרות, איזו התרחשות אפשרית הייתה סותרת את התאוריה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה נראה לי מאוד תמוה אם מישהו בדלן היה מצטרף לקריאה כבר בשלב הבוסרי הזה. למה לו להיות בין הראשונים לחזק רעיון שיחליש את התנועות המובלות כרגע ע"י בדלנים? הדבר היחיד שהיה אולי מצדיק מעשה כזה הוא ידיעה שיש בכוונת משתלבים רבים נוספים לקפוץ לעגלת רעיון האיחוד בהקדם, והוא כבר רואה עצמו כמשתתף אחד מני רבים. אבל כאן המצב הוא לא כזה: הצהרות סנה ווילן נותרו בודדות כרגע, עם מתנגדת בדלנית ברורה אחת (גלאון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמשך: רן כהן (משתלב) ממשיך לשים את הנושא בכותרות, ומחייב את יוסי ביילין (בדלן) לענות, וזה, כמובן, מתנגד. ברקע גם חיים אורון (בדלן), הטוען כי זה בכלל לא הזמן לעסוק בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך זה שהמשתלבים שלך מעוניינים באיחוד עם מפלגת העבודה הבדלנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט מאוד - גם מרצ וגם העבודה מובלות ע"י בדלנים, שלשניהם יש מה להפסיד ע"י האיחוד: בייילין יאבד את המנהיגות שלו על המפלגה, וכך כוח עצמאי בדלני ייעלם, ולעומת זאת העבודה תמוצב מבחינת המצע שלה עוד קצת שמאלה ממה שהיא עכשיו, מה שעשוי לגרום לקדימה הממורכזת יותר לגנוב עוד כמה מנדטים, כך שהכוח המאוחד, גם אם הוא בדלני, הוא חלש יותר. יש גם משמעות מיידית: מרצ כרגע לא מחוייבת לקואליציה (לא ממולכדת כמו העבודה). הצטרפותה עכשיו תמלכד אותה ב"חינם", מבלי שבעצם יידרש אתנן קואליציוני ממפלגת השלטון בתקציב המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהבלבניזם נבצר מבינתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש משהו שנבצר באופן פרטיקולרי, אשמח לעזור. אם זה יותר מזה, אז צר לי שנבצר לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום פרטיקולריות. הפוליטיקאים שלך כל כך נטולי אינטרסים עצמיים, עד כדי הרס עצמי ממש, והם מקימים/מצטרפים למפלגות על פי קריטריונים נעלמים כל כך, שיראת הכבוד שלי אליהם כנראה מסנוורת את עיניי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אתה רואה כאן הרס עצמי? איפה משהו מתנגש כאן באינטרסים אישיים? מה כל כך נעלם בהצטרפות למפלגה כדי לקדם את האג'נדה שלך? נראה שאת/ה מסנוור/ת לא רק מיראת הכבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רן כהן וחיים אורון רוצים להתאחד עם מפלגת העבודה, סביר שגם במחיר אובדן כסאותיהם. והם הצטרפו מלכתחילה למפלגה שאיננה תואמת את השקפותיהם בשום צורה. לצפי מה בחרו בה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "סביר שגם במחיר אובדן כסאותיהם"? דווקא ההיפך אולי הוא הנכון: אם אנחנו מניחים שחלק ניכר מהעשייה הפוליטית, בעלת האופי האישי יותר, היא חתירה לעמדת כוח גבוהה יותר ובעלת השפעה יותר, הרי שאם רן כהן מוצא עצמו במפלגה בה הוא והיו"ר לא מסכימים, הוא מתחיל במאבק הישרדות. אחת מהפעולות במאבק כזה תהיה להקטין את ההשפעה של היו"ר, ודבר זה יושג ע"י איחוד עם העבודה, למשל. רן כהן גם לא התחיל את דרכו במפלגת מרצ אתמול, הוא היה שם גם כשיוסי שריד היה קודם, כמס' 2 שלו, ושותף אמיתי לדרך. (דרך אגב: לא שמתי את כהן ואורון באותו מחנה - הם במחנות מנוגדים). ושוב: מבחינת שיטת הניתוח עפ"י בלבן, אין "חיה" כזו שנקראת "השקפת מפלגה", מאחר ומצע המפלגה הוא מיצוב שיווקי שאינו מחייב עמדה פוליטית חד חד ערכית במישור המעשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה הסיכוי שלו להיכנס בעצמו לכנסת לאחר איחוד כזה? ב. כן, הבנתי מה טוען בלבן (לשיטתך, לפחות). לא הבנתי איך זה מסתדר עם המציאות. אם מצע המפלגה הוא רק מיצוב שיווקי, אז לפי מה בוחר בה הפוליטיקאי שמצטרף אליה? מדוע לא חוברים להם כל המשתלבים זה עם זה במפלגה אחת, והבדלנים באחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא יודע מה הסיכוי, כי יש כאן אינסוף אפשרויות. הוא יכול, למשל, לנסות להיכנס בכלל לקדימה בבחירות הבאות (בקדימה יקבלו אותו בזרועות פתוחות, כי זה ימצב אותם עוד יותר שמאלה מהמרכז, וייתן להם עוד קולות על חשבון העבודה). ב. הפוליטיקאי המצטרף למפלגה מסויימת עושה זאת על פי הערכת יכולתו להתקדם בה, ולקדם את הפוליטיקה שלו דרכה. למשל, אהוד ברק כבש את העבודה בסערה מפרס, כי ידע שהוא יכול להיכנס כגנרל המושיע למפלגה הדוויה והמובסת, וגם להפוך את מדיניות המפלגה על פיה, וזה הרבה יותר יעיל לעשות זאת "מפנים" מאשר מבחוץ. כלומר, אם המאבק הופליטי הוא על שליטה במרכזי כוח, למה להפסיק במפלגה אחת? למה לא לשאוף שיהיה "איש משלנו" או אנשים משלנו בעמדות מפתח בכל אחת מהמפלגות האחרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. 1. אני שוב שואלת - מדוע לא יוקמו שתי מפלגות - מפלגת בדלנים ומפלגת משתלבים? 2. בשיטה שלך הרי משתלב ממרץ יכול גם לעבור לישראל ביתנו, שגם בראשה עומד משתלב. מדוע לא, בעצם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ראי את התשובה המצויינת של עוזי: אף אחד לא רוצה לקנות מקרר שמקרר הכי טוב, עם הנפח הכי גדול, אבל מתקלקל כל יומיים, או תנור שלא מתקלקל, אבל לוקח לו יומיים לסיים אפיית עוגה. לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות בעיני הציבור, אבל משווק אמיתי ימכור לך את היתרונות בלבד, ויצניע את החסרונות. למשל, הציבור הישראלי ברובו רוצה מדינה יהודית, ולחיות בשלום עם שכניו, ושיורידו מיסים, אבל שהמדינה תיתן הרבה רווחה, חינוך, ספורט, תרבות, אמנות, פנאי ופנג שווי. הציבור בעצם רוצה , מבחינה מעשית, דברים והיפוכם, כי אינו טורח רוב הזמן לרדת לעומקם של דברים, וביננו, מי לא רוצה לחיות באוטופיה, ולעזאזל הפיזיקה והאילוצים. אז מה עושה ראש מפלגה חכם? (במיוחד מפלגת מרכז כמו קדימה, בהובלה ע"י שרון ואח"כ אולמרט): מייצר באמצעות יועצי שיווק (וכך ממש ראינו ב"שידור חי") מצע שיתאים למה שרוב הציבור רוצה, וכך נבחר ברוב קולות. בנוסף יש מפלגות נישה, שמסתערות לא על המרכז, אלא על ציבור בוחרים מאוד ספציפי, והן אינן צריכות מצע כולל כלל, אלא רק לחדד את האג'נדה הנישאית הספציפית (חרדים אשכנזים/כיפה סרוגה/שלום עכשיו/גימלאים וכו'). אין בין מצע שיווקי זה לבין מה שקורה אח"כ בפועל דבר וחצי דבר. זו גם אחת הסיבות שציבור הבוחרים אומר "פר, אני מאוכזבת" אחרי כל מערכת בחירות. 2. לא נכון, כי אילוץ נוסף הוא השיווק של הפוליטיקאי הבודד לציבור. אם לפוליטיקאי מסויים יש רקורד ארוך טווח של להיות מזוהה עם הזאמל הקיצוני, הוא יאבד את אמינותו הפוליטית בחציית הקווים לימין הקיצוני. הוא לכל היותר יכול להגיע למרכז, תוך כדי אמירות של "מפלגת המרכז הזו (עבודה/קדימה)מתאימה יותר לעמדות של מפא"י ההסטורית, ומר"צ איבדה דרכה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. מפני שאז מי יצביע להם בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא? אתה לא היית מצביע למשתלבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתלבים זה האופטימיים או הפסימיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה החבר'ה שרוצים להשאיר את ההתנחלויות ולפתח את הגלובליזציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החבר'ה שתומכים בלהשאיר לא את כל ההתנחלויות, אבל בהחלט את רובן. אחד, כזה, למשל, הוא פואד, שמחזק את הצד של אולמרט בכל הנוגע לאי משא ומתן עם סוריה. ומהצד השני: בדלני כל העולם - התאחדו. פרס נפגש עם יושצ'נקו האוקראיני - http://www.nfc.co.il/showonedoc.asp?SubjectId=1&... ומה מחפש פרס שם? - "ציין יושצ'נקו כי אוקראינה מעוניינת בשיתוף פעולה עם ישראל בנושא בקרת לוויינים ומערכות הנשק של ישראל וכי פיתוח נשק טכנולוגי עתידני יכול להוות בסיס לשיתוף פעולה בין ישראל ואוקראינה." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |