 |
א. אם עוד לא קראת את דיון 1650 , שבו סוקר טל כהן את הספר "ישראל ומשפחת העמים", כדאי לך לעשות כן. ואם יהיה לך זמן לקרוא גם את הספר עצמו, עוד יותר טוב. הספר, הסקירה והדיון מכסים את השאלות שהועלו כאן, והרבה מעבר להן.
ב. טענות הפלסטינים לגבי מה שהם מכנים זכות שיבה מתחלקות לשני סוגים עיקריים- טענות חוקיות, וטענות מוסריות.
לגבי החוק הבינ"ל, באופן טבעי יש אצל הפלסטינים נטיה לצטט מה שנוח להם ולהתעלם מהשאר. ונטיה לפרשנות-שטובה-להם של חוקים והחלטות או"ם שנוסחו בלשון כללית ולא מחייבת. אך בשורה התחתונה- אין שום חוק בינ"ל ו/או החלטה בינלאומית, ו/או צירוף כלשהו של חוקים/החלטות, שמחייבים את ישראל להניח לפליטים הפלסטינים או צאצאיהם להגר לתחומי ישראל.
לגבי השאלה המוסרית- הזכות לחיים היא הזכות המוסרית הבסיסית ביותר, והיא גוברת על כל זכות אחרת. הגירה מסיבית לתחומי ישראל של אנשים אלה, שמזה עשרות שנים מוכיחים בדיבור ובמעשה כוונות רצחניות כלפי בני עמי, מאיימת על זכות בסיסית זו שלי כפרט, וכבת לעם היהודי. לכן, אם הברירה היא שהם יישארו מחוץ לביתם המקורי (שכן זו הדרישה במכתב של אום-חליל שהבאת למעלה: לחזור לבית המקורי ולשדה המקורי!), ואני ויקיריי נישאר בחיים, או להפך- אני בוחרת (הפתעה!) לחיות. וכל דרישה שעומדת בנגוד לזכותי לחיים בטוחים היא בעיניי בלתי מוסרית בעליל.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש