בתשובה לטל ירון, 22/09/06 0:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדילמה שאתה מציג לא לגמרי סימטרית: == חירות חיובית עלולה להיסחף לטוטליטאריזם. == חירות שלילית עלולה להביא לפרוק החברה. אני מסכים עם הראשון אבל לא עם השני. חירות שלילית לא מחייבת אותך לעשות בניגוד לחברה. לעשות מה שאתה רוצה, בלי שיפריעו לך (ובלבד שלא תפגע באחר) זה לא אומר בהכרח שאתה לא רוצה מה שאני או פלוני או אלמוני רוצים. אם יש בין רצונותינו מכנה משותף, אז החברה לא תתפרק (לא משתלם לאיש לפרקה). אם אין לנו מכנה משותף, אז מוטב שתתפרק - מה כל כך קדוש בה שצריך להחזיק אותה בכוח? כמובן שיותר קל למצוא מכנה משותף כשיש מבחר גדול ואפשר להקים קהילות קטנות. כלומר, אם אני נותן לך 7 מיליון אנשים ואומר לך, כולם בקהילה שלך - עלולה לצוץ בעיה למצוא מכנה משותף. אבל אם מתוך 7 מיליון אתה יכול לבחור 1000 לקהילה שלך, אז יהיה לך קל יחסית למצוא מכנה משותף - אפילו רחב - ולקיים קהילה מגובשת, עם אחווה וכל השאר. ואם אני נותן לך לבחור מתוך 7 מיליארד (בכל העולם) אז תוכל למצוא 1000 אנשים עם מכנה משותף עוד יותר רחב ועמוק. הדבר השני שכדאי לשים לב אליו הוא שאתה יכול להיות חבר בכמה קהילות. למשל, באייל - לצורך הריגת זמן, באחר - לצורך לימוד, בשלישי - לצורך שיפור מערכת הכבישים. זה נותר לך אפשרות להתחבר עם אנשים בצורה נקודתית על בסיס משותף צר - לוקסוס שאין לך בחברה גדולה - כמו מדינה. כל זה היה נכון תמיד. הטכנולוגיה החדשה (אינטרנט וכו') לא מביאה רעיונות חדשים אלא רק אמצעים לממש את הרעיונות הישנים ביתר יעילות. מכל מקום, אם המדינה מחייבת אותך להתחבר רק לקהילות וירטואליות "טובות" (בעיניה) אז היא מנסה להעניק לך חירות חיובית. ואם היא מרשה לך להיצטרף לכל קהילה (למעט כאלו שפוגעות באחרים), אז היא מעניקה לך חירות שלילית. והדילמה בעינה עומדת. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |