|
||||
|
||||
ועם כל זה, הביקורות של אריאנה מלמד באמת נשמעות מרירות. אני לא יודעת אם היא מרירה בגלל שהיא שמנה וממושקפת (דווקא מכוערת לא הייתי קוראת לה. לדעתי יש לה פנים יפות) או מסיבה אחרת. אני אפילו לא יודעת אם זו מרירות אמיתית, או סתם עניין של סגנון כתיבה. אבל הרבה פעמים אני קוראת אותה וזה נשמע כאילו היא כועסת על כל הכותבים בעולם שהעזו לחשוב, לכתוב וליצור, כי למה מי הם בכלל. |
|
||||
|
||||
מצד שני, כשהיא כותבת ביקורת חיובית היא משתפכת ומהללת (ע''ע ביקורת על הספר המשותף של אתגר קרת ושירה גפן, שכמדומה הוא שני בחשיבותו רק לביאליק לילדים). כך שאולי נכון יותר לומר שהיא ''אבסולוטית'' וקיצונית בכתיבה שלה, לשני הכיוונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |