בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 28/09/06 9:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אח, ריבוי אלמונים הוא תופעה מקוללת. אני הגנתי על הדימיון, אך לא כתבתי את הכותרת. באמת הגיע הזמן שאבחר לי ניק. אולי אצליח יום אחד לצאת, אולי תראו בי מה שאני באמת... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פתאום חשבתי שאולי גם הצטרפותי להגנה על הדמיון דורשת הסבר. מפריעה לי הצביעות הרווחת, שעל פיה מוסריותה/חוקיותה/סבירותה של פעולה נמדדת לפי שייכותו הפוליטית של הפועל. אצל כליל החורש, לפחות, זו איננה צביעות - הוא דוגל בסטנדרט כפול מבלי להתבייש. עם אחרים, שעוד נותר בהם זיק של עיקרון השוויון בפני החוק, יש לי אולי עוד סיכוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנה הסכמה כי נאציזם זה רע, כך סיכמנו לעיל. האם אין הסכמה על ההבדל בין מי שבאו עם מסרים של אהבה ושוויון (מצעד הגאווה) לבין אלו שבאים עם מטעני שנאה ואי-שוויון (סקוקי)? כי אני באמת מקווה שאתה רואה את ההבדל העצום. אתה רוצה לקרוא לזה סטנדרט כפול? בבקשה, אך זכור כי יש כאלו שקוראים לזה דמוקרטיה מתגוננת. הדבר דומה לכך שבמפלגות של היום יש שיריון מקומות לנשים. יקומו הרוצחים והאנסים ויקראו כי גם להם מגיע שיריון לכנסת! אני אתנגד לכך, במסגרת הרעיון של דמוקרטיה מתגוננת, ואתה? מדובר כאן בהבדל בין אוכלוסיית הנשים שקופחה במספר חברותיה בכנסת לבין אוכלוסיית הרוצחים, שכן, גם היא "קופחה" במספר חבריה בכנסת. כשבאה קבוצה ומתנגדת באופן ספציפי למצעד הגאווה עם כמה טון שנאה ומעט אלימות, בעוד שמשתתפי מצעד הגאווה באים כדי להפיץ אהבה ושלום1, ברגע זה קיום המצעד הופך הכרחי. בעיקר כדי לשמור על מדינת ישראל ועל זכויות האדם בה. 1- נו, למישהו יש בדיחה צולעת בחצי שקל? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |