|
||||
|
||||
המרכסיזם של בן גוריון לא היה מרכסיזם.בן גוריון היה לאומי וכל דבר ששרת את הנושא הזה היה טוב בעיניו. אינני מדבר על השיטה הסובייטית, אבל מרכסיזם ולאומיות הם כמעט הפכים. צריך לדעת להפריד בין הפראזיולוגיה שליוותה את מפא''י ובין התוכן האמיתי. התוכן האמיתי היה לאומי ושלטוני. מפא''י ידעה יפה מאד לעודד את בעלי ההון ולקשור אותם למימסד השלטוני. הבעיה שלה היתה שהמטרה השלטונית (שמירת העוצמה השלטונית) בהעדר חילופי שלטון, הפכה מאמצעי למטרה וגרמה להסתאבות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה צודק. את הטענה שבן גוריון היה מרקסיסט עד שנת 1934, נדמה לי שקראתי אצל אינטה שפריא/חרב היונה. אבל עכשיו אני נזכר שבזכרונותיו של בן-גוריון, לא היו עדויות לסממנים מרקסיסטים. הסממנים היו יותר סממנים סוציאליסטיים לאומים. נדמה לי שכבר בגיל ארבע-עשרה הוא הקים אירגון שתפקידו היה להחיות את השפה העיברית. ט.ל.ח |
|
||||
|
||||
הוא היה ממקימי פועלי ציון ולא של הפועל הצעיר. זה לכיוון הסוציאליסטי. מצד שני, הוא היגר לארץ ישראל במסגרת פרוייקט של לאומיות-מודרנית. אם הוא היה מרקסיסט, הוא היה נשאר ברוסיה. או מהגר בחזרה לרוסיה כמו אחרים שעשו זאת לאחר שנכזבה תקוותם להקים בארץ ישראל חברה סוציאליסטית כדבעי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |