|
||||
|
||||
בטח שיש. אפשר לברך צפרא טבא בכניסה, שאת זה כל מי ששפתו עשירה / למד תלמוד / שמע מערכונים של הגששים יודע. אחרי זה כל מה שצריך זה לקחת את כל המצרכים שאתה רוצה, ולגשת לקופה. |
|
||||
|
||||
אכן, ''צפרא טבא'' הוא ביטוי שימושי ביותר, בעיקר אם אתה עושה את הקניות בבוקר. |
|
||||
|
||||
אז ''ערבא טבא''. |
|
||||
|
||||
מדוע אומרים "ערבא טבא" ולא "רמשא טבא"? |
|
||||
|
||||
מי זה או מה זה רמשא? |
|
||||
|
||||
''רמשא'' פירושו ''ערב''. |
|
||||
|
||||
באיזו שפה? ערבית? ארמית? על כל פנים, הארמית התלמודית מאוד מושפעת מהעברית. |
|
||||
|
||||
בארמית. אבל נראה לי שלא צריך בהכרח לפסול ''ערבא'', כי גם הוא משמשע לציון ערב בארמית. ''שמשא ערבא'' - ''הערב שמש'', שקעה השמש. |
|
||||
|
||||
מה אומרים בצהריים? |
|
||||
|
||||
צהרא טבע. בחוף מציצים בשמש הקופחת. שניים קפצו אליו מיד1, ואחרי הנשמה מפה לפה העבירו אותו לאיכילוב וכעת הוא מתלוצץ עם רופאיו2. 2 ומפלרטט עם רופאותיו, שובב צהרא שלנו. |
|
||||
|
||||
2 איך ילובסקי הפואט עם החולות שם מפלרטט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |