 |
|
 |
||
|
||||
 |
1)אף אחד לעולם לא טען (חוץ מקומוניסטים בסגנון חרושצ'וב) שרוב האסירים היו פוליטיים. למעשה, רוב הקורבנות של סטלין לא נכלאו לעולם. הם מתו מרעב, או הוגלו לסיביר בחורף "להתיישבות מחדש מיוחדת (Spetpereselentsy), שמשמעותה הייתה תמותה של 25-30 אחוז. 2 גם במחנות, רוב ההרוגים לא הוצאו להורג, אלא מתו מרעב ועבודה קשה. (סליחה על האפיזודליות, אבל מ15 האיש שנשפטו עם סבא שלי, קומוניסט טוב, הוא היה היחיד שחזר, עם יותר מחלות שאתה יכל לדמיין). למעשה, בין 1945 ל1950 עונש המוות ברוסיה "בוטל", מה שלא הפריע לשלטונות בגולאגים להמשיך ולירות באסירים. 3 מובן מאליו שרוב האסירים לא היו פוליטיים. רובם נכלאו בגלל "גניבת רכוש סוציאליסטי", דהיינו, חיטה מהשדות של הקולחוז. או "עריקה ממקום העבודה", דהיינו איחורים, או עזיבה של מפעלים ללא רשות. על עבירות כאלה, העונש הממוצע היה 2-5 שנים, אבל נחש מה היו אחוזי התמותה במכרה פחם ממוצע עם יום עבודה של 16 שעות, במים קפואים, עם תזונה של פחות מ2000 קלוריות ליום. 4) ההבדל בינך ובין אנשים מתורבתים הוא שהם מתנגדים לרצח, גםכאשר הקורבנות הם "Of these some were really counter revolutionary". ודרך אגב, החלוקה לקולאקים הייתה יחסית (יחס של בערך 6 "איכרים עניים", 2 בינוניים ו2 קולאקים לכל 10 איכרים. לכן, חלק גדול מהמדכאים האכזריים היו בעליהם הגאים של 2-3 פרות, שהעסיקו ילדים של השכן בימי האסיף. 5)תוחלת החיים בכל העולם עלתה במאה העשרים, בעקבות העיור. העלייה בתוחלת החיים ברוסיה הייתה תהליך שהחל בתקופה הצארית ונקטע בשנות ה60/70, בעיקר עקב ההשלכות הסביבתיות והסביבתיות של התקופה הסוציאליסטית. דרום קוריאה, יפאן, תאילנד ואפילו ישראל הן דוגמאות לארצות שביצעו מודרניזציה בלי מעשי טבח. 6) כשאתה מדבר על ניסיונות הקולקטיביזציה העצמית של האיכרים הרוסיים, אתה מתכוון ל"אובשצ'ינה", הקהילה של האיכרים שהיו מעבדים את כל אדמות הכפר ברוטציה. עד כמה היא הייתה פופולארית ברוסיה תעיד העובדה שהמנשביקים והSRים, שני המפלגות הפופולאריות בקרב האיכרים, תמכו בחלוקת האדמות לאיכרים כפרטים. בשנות הNEP, האיכרים ששו לקבל אדמות משלהם. כאשר ב-32 ניתנה לאיכרים הזדמנות לצאת מהקולחוזים, הן נטשו אותם בהמוניהם. בהתנגדות לקולקטיביזציה ובמרידות האיכרים השתתפו "קולאקים" ואיכרים פשוטים כאחד. 7)זה שמאואיסט מתיימר כמוך מבלבל בין "בעלי אחוזות" (רוזנים וכו' בהקשר הרוסי( לבין איכרים אמידים (קולאקים) מעיד על אי היכרות עם כתביו של היושב ראש. סשן קצר של חינוך מחדש יעזור? 8)איך זה שהניתוח המעמדי שלך הופך להשקפה בורגנית-לאומנית במקרה הפלשתינאי? הרי יש פלאחים, פועלים, אצילים, בורגנים אנשי דת פלשתינאים, ובכל מקרה הפתרון לבעיה שלהם הוא מלחמת מעמדות, חיסול הפיאודליזם, ואולי איזה זינוק גדול אחד או שניים קדימה? 9) בשביל מישהו שמתעקש על טרקטטים ארוכים באנגלית, אתה עילג באופן מפתיע. מצד שני, הדקדוק הוא כנראה המצאה בורגנית לדיכוי הפועלים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |