אז מה הסוד? 412298
כנראה שיש כאן שילוב של כמה דברים:

* שטיפת מוח. נשמע מופרך, אבל קל מאד לבצע אותה בצורה יעילה, כשיש לך מונופול על החינוך, ועל רשויות השלטון.

* משתלם לאהוב את הדיקטטור, ולמעשה אין ממש ברירה. אני לא חושב שאוהבים אותו ממש בגלל שהוא רע, אלא מפחדים ממנו בגלל שהוא רע (או ליתר דיוק, באמצעות רמיסת החוק וחיסול כל מי שעומד בדרכו, הוא יוצר מנגנון של הפחדה), ואז אוהבים אותו גם בגלל שמפחדים לא לאהוב אותו. עובדה שאת החלש הרע אף אחד לא אוהב.

* צורך של אנשים ב"אחר הגדול" - אלוהים, אבא, ראש השבט, מנהיג חזק וכו'. מעניין להשוות את היחס של האזרחים לדיקטטור עם היחס של אדם דתי לאלוהים. הדמיון המדהים מרמז אולי על כך שהם אכן ממלאים את אותו צורך פסיכולוגי. השאלה שמעניינת אותי היא, האם האבולוציה פיתחה את הצורך הזה באדם על מנת ליצור חברה דתית שתהיה מאורגנת יותר ובעלת חוקים (ופחד מאלוהים שיאפשר לאכוף את החוקים) והדיקטטורה היא עיוות מודרני שלה, או על מנת ליצור היררכיה שלטונית שתקיים חברה מאורגנת ובעלת חוקים והדת היא עיוות מאוחר שלה?

אולי התשובה נמצאת בשבטים באפריקה. למיטב ידיעתי, השבטים המסורתיים מציבים חיה מסויימת במעמד של אליל, או אב קדמון (ויש חג שבו הם צדים את אותה חיה, ואז מתאבלים על מותה. נדמה לי שזה כתוב באחד הספרים של פרויד). אז די ברור שהדת אינה המצאה מאוחרת ואינה עיוות. אבל מצד שני, יש בהם היררכיה. יש ראש שבט. אז מי האליל האמיתי? למצערי אני לא ממש שוחה בתחום, אבל יש לי תחושה שאפשר למצוא שם את התשובה. איפה עדה למפרט כשצריך אותה...

בכל אופן, אני מאד מאד ממליץ על 1984. כתוב בצורה מרתקת לדעתי.
אז מה הסוד? 412443
מניסיוני, אני מוצא שרוב האנשים הם פסיבים. גם כאשר הם חשים בצרות, הם לא יעשו דבר כדי לשנותו, מלבד להתלונן עליו. רבים מהם לא יטרחו ללכת להפגנות או לעשות מעשה פעיל אחר למען שינוי המצב.
אבל מצד שני, כאשר קם מנהיג בעל כריזמה שיודע לארגן את הקבוצה, רבים מאד יקומו ויעשו את אשר יאומר להם לעשות. זוהי תכונה פסיבית שכנראה טבועה ברוב האנושות. אנשים מבקשים שמישהו ינהיג אותם לקראת פתרון ולצורך כך הם יהיו מוכנים גם להקריב גם את חרותם.

ההערצה למנהיג מתחילה, כך נראה, כאשר המנהיג מצליח לנווט את הקבוצה לפתרונות היוצרים חיים שלווים עם ביטחון כלכלי.

סטאלין היה מנהיג כזה. אומנם הוא השליט טרור, וגזל את חרות המחשבה של העם הרוסי, אך מצד שני הרוסים ידעו שיש להם עבודה, ובטחון כלכלי מובטח. גם כיום כשאני מדבר עם עולים מחבר העמים, יש כאלו שמתגעגעים לסטאלין, ומחפשים מנהיג בדמותו, שיורה להם מה לעשות... מנהיג חזק שיוביל את הדרך לעולם בטוח ושליו.

כאשר סטאלין מת, ידעו תושבי רוסיה כי יחד עימו מתה הוודאות והשלווה. הם לא בכו על סטאלין, כי עם על עצמם.

לצערי, הסיפור הזה רק ממחיש שרוב בני האדם אינם מחפשים חרות, כפי שהנרטיב המערבי טוען, אלא רובם מחפשים יציבות ומישהו שיגיד להם מה לעשות.
אז מה הסוד? 412458
סטאלין = "מנהיג המצליח לנווט את הקבוצה לפתרונות היוצרים חיים שלווים עם ביטחון כלכלי"? אישית, האם היית מעדיף לחיות ברוסיה של תקופת סטאלין מאשר ברוסיה הצארית?

עם הרבה דברים שכתבת אני מסכים. אבל אני לא חושב שההערצה הזו נובעת מהחיפוש אחר חיים שלווים וביטחון כלכלי. אני חושב שיש כאן דפוסים פסיכולוגיים מורכבים יותר. איך אתה מסביר, למשל, את העולים מחבר העמים שמתגעגעים לסטאלין? הרי לא ייתכן שבארץ התנאים שלהם או הביטחון שלהם גרועים יותר מברוסיה הקומוניסטית. לכן תיאור התופעה כעוד צורה של חיפוש אחר ביטחון ושלווה זו התעלמות מהפן הפסיכולוגי העמוק שלה. אבל מה שכתבת בסוף - הבריחה מחרות - הוא הסבר שכן מתקבל על הדעת.
אז מה הסוד? 412519
שני הגרושים שלי,

בישראל ולדעתי ברוב העולם, יש מין הסתכלות נוסטלגית חיובית על העבר, איך פעם המנהיגים הנהיגו, הם ידעו לדבר וידעו לשלוט, ואיך צה"ל כבש את כל עזה עם שני ג'יפים ועז והיה רוק אמיתי וספרות טובה ו"העולם הזה". בכל חג יש ראיון עם סופר או פולטיקאי מזדקן או אלוף לשעבר החושף עוד מעשה גבורה עוד תעלול שעשינו לערבים\אמריקאים\בריטים, עוד הישג של המדע הישראלי המפואר, עוד סיפור נהדר על חיימקה מהקיבוץ.

לעומת זאת בקומוניזם הייתה בנייה שלילית של העבר ואידיאליזציה תמידית של ההווה, אנשים שגדלו במשטר הקומוניסטי שמעו כמה נורא ורע היה אצל הצאר וכמה טוב (באופן מוחלט! לא יחסי) עכשיו, בבית ספר, וברדיו ובשלטי החוצות ולא שמעו אחרת כי אסור היה להשמיע אחרת.

ובעוד שאצלנו אנשי העבר מאבדים מאנושיותם והופכים קדושים אצל הקומוניזם הם הפכו לשדים מסוכנים, ובסוף זה כנראה חודר לך לראש ואתה מתחיל להאמין בכל, כי אם אין גישה למידע סותר, הרי שמה שמציגים לך זאת האמת, כלומר גם אם אצלך רע, הרי שהסטטיסטיקה בפרבאדה קובעת כי השנה גדל הייצור ותוחלת החיים ורמת החיים ב80 אחוז! כנראה שרק מנהל המחוז שלך הוא מנוול וגם הוא יותר טוב מהצאר יימח שמו, יחי הקומוניזם.
אז מה הסוד? 412533
הסתכלות מעניינת.
הערה: נכון שהקומוניזם מדגיש את ההווה (והריצה לעבר העתיד) ומבטל את העבר, אבל זה נעוץ בהיותו תורה מודרניסטית, וכל המודרניזם אינו נקי מההדגשה הזו של ההווה.
זה יהיה קרב אחרון 412536
עולם ישן עדי יסוד נחריבה
מגב כפוף נפרוק העול
את עולמנו אז נקימה
לא כלום אתמול - מחר הכל.
___
(השורה האחרונה מתיחסת לרמטכ"ל).
אז מה הסוד? 412664
יש תקופות בהיסטוריה שמביטות להווה ולעתיד - ויש תקופות שמביטים לעבר. שנות ה-‏20 וה-‏30 בארץ ישראל הביטו לעבר? כשעליתי לישראל בשנות ה-‏50, לא הסתכלו לעבר.
אז מה הסוד? 412668
היום, לעומת זאת, בהחלט מסתכלים על העבר - ובנוסטלגיה עמוקה. ודאי שלא על העתיד. אני, לפחות, משתדלת מאוד לא לחשוב עליו (מבחינה מדינית-כלכלית, כמובן).
אז מה הסוד? 412704
על העתיד לא כל כך מסתכלים - משתתפים בעשייתו. כשלא רוצים להיות שותפים בקביעת העתיד, אז מסתכלים בנוסטלגיה לכיוון העבר.
אז מה הסוד? 412714
אם אינך פוליטיקאי משפע במידה כלשהי, איך אתה משתתף בעשייתו (של העתיד הציבורי, שעליו דיברתי)?
אז מה הסוד? 412744
ראשית, לא מסתפקים בקיטורים ודיבורים כמו שאני עושה. (מסתפק בקיטורים ודיבורים).
אז מה הסוד? 412610
אם תשאל עולים מרוסיה (בעיקר בני 45 ומעלה) הם יגידו לך שברוסיה היה טוב, ושהיתה להם עבודה, ואילו כאן אין להם עבודה או שהעבודה לא מתאימה לרמת הכשרתם.
בעיניך החיים בישראל הם אולי טובים, אבל אם תשים לב, המקום הזה אינו יציב במיוחד, הוא נתון להתקפות טרור, שחיתות של מנהיגים, אלימות הולכת ומתפשטת, וכיוב'. אולי אוביקטיבית החיים בישראל טובים מאשר ברוסיה, אך כאשר יש לך שלטון, כמו ברוסיה, ששולט בתקשורת לחלוטין, האזרח הפשוט לא נחשף לשחיתות השלטונית, לא נחשף לחולשה המדינית (הרוסים לא ידעו שבריה"מ על סף קריסה), ולא יודע שבמערב החיים טובים יותר. הכל נראה להם טוב יחסית.
אני מאמין, שבעיני הרוסים תחת שלטונו של סטאלין הקיום הכלכלי של האזרח הפשוט היה טוב (מי שכנראה נפגע היה בעיקר האליתות).
אשמח עם עולה מרוסיה יוכל לחוות את דעתו על העניין.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים