|
||||
|
||||
שמתי לב שהאנלוגיות כמעט תמיד יותר מקלקלות מאשר עוזרות להבין או לברר. כשאדם מושפע מן החוקים הנוקשים של החברה בה הוא חי, ועקב כך הוא עושה בחייו החלטות המנוגדות באופן קיצוני לטבעו ולמסוגלות הפיסית והנפשית שלו - זהו עניין כבד מאוד, זה לא "הבגדים של אשתי", ולא שום דבר שאפילו מתקרב לזה. אולי זה לא עניין של "אשמה", ונועה השתמשה במילה הזאת שהיא חלק מביטוי מקובל. העניין הוא שאם הבחור הדתי/חרדי לא היה חי במקום שבו לרב ולחוקים הדתיים-חברתיים יש השפעה מרכזית כל כך - לא היתה נוצרת אומללות עמוקה אצל כל הנוגעים והנוגעות בדבר. |
|
||||
|
||||
האומללות נוצרת כתוצאה מכך שהן *לא* נוגעות בדבר. לומשנה. |
|
||||
|
||||
דווקא אולי נוגעות *בו* אבל לא נוגעות "לו". |
|
||||
|
||||
מכריחים להתחתן אצל הדתיים? |
|
||||
|
||||
לוחצים, והאגדה מספרת שאצל החסידים, ובייחוד אצל החב''דניקים - לוחצים מאוד, בייחוד על הבחורה, בייחוד אם מדובר בשידוך בין משפחות מיוחסות או עשירות או שני הדברים ביחד. זה אולי לא נקרא להכריח, אבל זה לא רחוק מזה. |
|
||||
|
||||
בטוח יש מקרים שבהם זה ''להכריח''. |
|
||||
|
||||
בתור מי שהפעילו עליה לחץ נפשי בלתי מתון לגבי כל מיני אספקטים קטנים שנוגעים חתונה, אני חושבת שזה נקרא להכריח. |
|
||||
|
||||
והלחץ הזה לא מספיק גם כדי לשמר את הנישואין? |
|
||||
|
||||
נועה השתמשה במילה הזו מכיוון שחלקים בחברה הדתית, עדיין, מסתכלים בצורה עקומה על גרושות. ____________ אגב, מקרה נוסף של "גרושה-שלא-באשמתה", והפעם אני מכירה אותה אישית: מעשה בבחורה חרדיה שהתחתנה, ולאחר 3 חודשים בא הבחור, והודיע שהוא יוצא בשאלה. |
|
||||
|
||||
במקרה כזה - אין זו אשמתו של אף אחד. |
|
||||
|
||||
האמת היא, שבמקרה זה, זו אשמתו של הבחור. לא יוצאים בשאלה מהחברה החרדית מהיום למחר. אין ספק שזה היה תהליך ארוך ומלא לבטים. הוא לא היה צריך להתחתן אם הוא סבר שהוא עשוי, אולי, לצאת בשאלה. |
|
||||
|
||||
א. לא מן הנמנע שהוא חשב שהחתונה תייצב אותו בחברה החרדית, ורק בדיעבד הרגיש שלא כך. ב. גם אם לא מהיום למחר, בהחלט ייתכנו תהליכים מאוד מזורזים של שבועות אחדים. בעיקרון, אני מכירה לפחות אישה אחת שיצאה מחברה דתית מאוד (לא חרדית, אבל באמת דתית ביותר) בפירוש בתוך 24 שעות. ג. יש להניח שילדים עוד לא היו להם, וגם בפניה ניצבה האפשרות לצאת בשאלה. |
|
||||
|
||||
ג. מתוך היכרות איתה - אצלה זה יהרג ובל יעבור. |
|
||||
|
||||
מילא "גרושה-שלא-באשמתה", יצא לי1 להכיר גם "אלמנה-שלא-באשמתה"2 __ 1 בגילי זה כבר לא כל כך נדיר. 2 או בכל אופן, שלא הוכחה אשמתה. |
|
||||
|
||||
היא כל הזמן אמרה לו שלא ישים כל כך הרבה מלח באוכל, והוא לא הקשיב... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |