|
||||
|
||||
ב. האיסור להכנס למדינה אחרת אינו נובע מרצונה של המדינה להגן על אזרחיה מפני עצמם, אלא מפני שהמדינה לא יכולה להגן על אזרחיה מפני זרים שם - ולכן היא מורידה מעצמה אחריות. בכל מקרה, אדם שנכנס למדינת אוייב ונרצח שם, הופך לתקרית דיפלומטית בעייתית. אדם שנכנס למדינת אוייב ומוסר שם מידע - הוא מרגל. בכל מקרה, למדינה יש אינטרס למנוע זאת ממנו. עכשיו תסבירי לי מה הקשר למריחואנה. נוער גם הוא לא קשור לעניין, כי מעולם לא אמרתי שצריך להתיר שימוש במריחואנה לבני נוער. בדיוק כמו שאלכוהול מוכרים רק מגיל 18 (ואגב, אם כבר - הנה חוק שהגיע הזמן לאכוף ביתר שאת, ובאותה הזדמנות להפעיל אותו גם לגבי סיגריות) - כך גם צריך לעשות עם מריחואנה. במדינה חופשית יש עקרונות של חרות הפרט. המחוקק לא עושה מה שבא לו מתי שבא לו, אלא הוא פועל לפי עקרונות יסוד (מוצהרים כמו בארה"ב או מובלעים כמו בישראל או מסורתיים כמו בבריטניה). כל מה שאנחנו אומרים זה שצריך לבטל את החוק - האם אין מדובר ב"לפעול לביטולו [של החוק] בצורה חוקית"? איש לא אמר כאן "תתעלמו מהמשטרה, לכו לעשן". אמרו "כנסת נכבדה, קחו את החוק המטופש הזה וזרקו אותו לסל המחזור של ההיסטוריה". ההשוואה לילדים (ולאקדחים, גם) היא דמגוגית, במקרה הטוב. ד. אם מוטל בספק רפואי, איך האנתרופולוגים הוכיחו את זה? ממתי מחקר באנתרופולוגיה בכלל עוסק בנושאים כאלה? בקיצור - כן, קישור, בבקשה. ו. 1. אני שמח שאנחנו מסכימים. 3. כי אין הבדל בין "סמים" לבין "סמים חוקיים" (סיגריות). החוק צריך להיות עקבי, אלא אם יש לו סיבה טובה מאוד. אנחנו טוענים שאין שום סיבה, טובה או גרועה, למנוע מאנשים לעשן את עצמם לדעת אם בא להם - לחלופין, אין שום סיבה שמעשני הסיגריות יאמללו אותי, ודווקא מעשני הגראס יסבלו מרדיפה משטרתית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |