|
צפייה בראיון בטלוויזיה אמש די אכזבה וייאשה אותי. נראה לי שגם המרואיין וגם המרואיינים (כולל ''בכיר הפרשנים הצבאיים'' זאב שיף) אינם מבינים את הטעויות האמיתיות, ומתרכזים בזוטות. אני חושב שהמראיינים, גם אם לא הכינו מראש שאלות טובות, היו יכולים לנצל אולי את אחת מתשובותיו של חלוץ, לפיה לא גייס את המילואים בזמן משום שלא צפה את ההתפתחויות כפי שאירעו, ולשאול אותו מדוע לא צפה, ולמה הוא כן ציפה, ומה בכלל היו מטרות המלחמה הזאת ואיך התכוון להשיג אותן, והאם לא הבין שיש סיכוי טוב שהחיזבאלה ישתק חצי מדינה, ואיך התכונן מראש למקרה כזה. הטעות האמיתית, לדעתי, היו שותפים לה כל אלה שישבו ליד השולחן, וכל הפרשנים והאלופים לשעבר למעט מעטים, והיא הקונצפציה שבאין כיבוש אין בעייה אמיתית, ואת הבעיות הקטנות שרק הן קיימות אפשר לפתור ע''י חייל האוויר ''בצ'יק''. איני מאמין גם שועדת החקירה שתוקם תוכל להגיע למסקנות הנכונות ואפילו תוקם ועדת חקירה ממלכתית, כי מאגר האנשים שמתוכו אפשר לבחור את חברי הוועדה כמעט כולו שבוי בקונצפציה הזאת, ואינו יכול להשתחרר ממנה.
|
|