בתשובה לכליל החורש נאורי, 17/09/06 17:42
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 409786
לתפוס בכוח זה מאוד פוגעני. עשו לך את זה פעם? גם "לחצוץ פיזית" (שזה, במילים אחרות, להכניס לחדר מרופד) זה פוגעני. אם יש לך הגדרה כל כך ליברלית ל"לא פוגעני", אין פלא שהחברה שלך לא פוגענית.

בפעם הבאה שבה מישהו יכנס במכונית שלי מאחורה ויצעק שהוא לא משלם לי גרוש ואם אני אנסה הוא יחטיף לי מכות רצח, אני אזכור להתמודד איתו באופן אישי ובצורה מושכלת: להידבר, ולחטוף בוקס. תודה!
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 409967
"תפוס בכוח זה מאוד פוגעני. עשו לך את זה פעם?"

אפשר לעשות את זה בצורה לא פוגענית.

"גם "לחצוץ פיזית" (שזה, במילים אחרות, להכניס לחדר מרופד) זה פוגעני."

לחצוץ פיזית אומר לעמוד בינו לבין מי שהוא יכול לפגוע בו ולא לתת לו לפגוע בהם.

גם להכניס לחדר מרופד זה לא עד-כדי-כך פוגעני, למעשה זה נראה לי מקום טוב לתת לאדם בקריז להרגע מבלי לפגוע באף אחד, כולל בעצמו.

"אם יש לך הגדרה כל כך ליברלית ל"לא פוגעני", אין פלא שהחברה שלך לא פוגענית."

אל תקרא להגדרות שלי ליברליות. זה מעליב. ;-)

"בפעם הבאה שבה מישהו יכנס במכונית שלי מאחורה ויצעק שהוא לא משלם לי גרוש ואם אני אנסה הוא יחטיף לי מכות רצח, אני אזכור להתמודד איתו באופן אישי ובצורה מושכלת: להידבר, ולחטוף בוקס. תודה!"

גם אלימות אפשר להפעיל בצורה מושכלת.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 409975
שמע, אני מתחיל להבין את צורת העולם שאתה מדמיין: כל אחד הוא אמן לחימה שמסוגל לדעת בדיוק את רמת הכוח שיש להפעיל על אדם כדי להרגיע אותו בצורה לא פוגענית.

אחלה.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 410008
בעולם שלי לא מעמידים פנים שצריך הכשרה מיוחדת, רבת שנים, בשביל להחזיק מישהו בלי לפגוע בו.

בעולם שלי גם לא מעמידים פנים שלאנשים יש רוע ואלימות אימננטיים, שלא מושפעים בכלל מן המצב בשטח. ברוב המקרים בהם אני ראיתי פוטנציאל לקרב, שבו לא היה לאחד הצדדים את הגיבוי המובהק של הממסד, דיבור, חציצה והחזקה לא פוגעניות הספיקו בשביל למנוע פגיעה.
העולם הוא לא שחור לבן, הוא בעיקר בז' 412672
גם בעולם שלי לא מעמידים פנים שצריך הכשרה מיוחדת בכדי להחזיק מישהו בלי לפגוע בו. אצלנו מכירים בכך שזה לא אפשרי. כלומר, לא תמיד. יש דרכים גרועות יותר ודרכים גרועות פחות לעשות את זה, ובאופן לא מפתיע, ניסיון הוא דבר מועיל גם בתחום הזה.

בעולם שלי, דרך אגב, כולם יודעים שמסוכן לחצוץ בין ניצים, ושאם תעשה את זה מספיק פעמים, תפגע. גם מכירים אצלנו בכך שאת הסיכון לפגיעה אפשר לצמצם אם לא בוחרים תמיד לפעול תחת ההנחה הטיפשית שהמרוסן לא יתקוף את המרסן. בפועל, זה אומר לפעול בצורה אלימה כלפי מי שטרם הוכיח שאלימות ברמה שכזו דרושה במקרה שלו. הגיעו אצלי למסקנה שעדיף לגרום נזק מועט בהרבה מקרים, על פני להסתכן במקרים מועטים של פגיעה משמעותית. אחת הסיבות היא, שאחרת, אחרי זמן מה, אין מי שיקח על עצמו את הסיכון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים