בתשובה להקריבו המקוטב, 30/10/01 8:36
אכן 40951
דנידין • בתשובה להקריבו המקוטב יום ד', 31/10/2001, 9:36
החוק לפיו הרב הצבאי הראשי צריך להכריע בסוגיות כאלה הוא חוק מטומטם וצריך לשנות אותו מהר. המקרה הנוכחי מוכיח שהרב הצבאי הראשי רואה את עצמו כפוף לסמכויות הלכתיות לא צבאיות, וכך יוצא שההחלטה עוברת לרבנות הראשית, או לרב עובדיה או אלישיב. בעצם אני לא רואה סיבה למה לא יניחו ללובביצ'ר להכריע - הרי הוא מופיע בחלומותיהם של מאמיניו מפעם לפעם ומוסר להם דברי אלוהים חיים.

אפשר לצפות שאם, חלילה, נידרש לעוד קביעות כאלה בעתיד, יקרה מה שקרה בעניני כשרות: החיילים יוכרזו מתים לפי קביעה של הרב X וחיים לפי הרב (או הקאדי) Y. יהיו מחמירים פחות, ויהיו מחמירים יותר, ובסיכומו של דבר זה יהיה בלתי אפשרי להכריע. החלטה שצריכה להיות נתונה בידי המדינה עוברת - ללא ספק יחד עם סודות צבאיים - לידיים הלכתיות.

מובן שכל משפחה רשאית לקבל פסיקות הלכתיות מכל גורם שמקובל עליה, אבל העמדה הממלכתית צריכה להקבע ע"י גורמים ממלכתיים.
רשתבי''ם 40954
ערן בילינסקי • בתשובה לדנידין יום ד', 31/10/2001, 9:57
האם הרבצ"ר כפוף לרשויות הצבאיות (קרי הרמטכ"ל) בהחלטתו בשאלה האם החיילים חיים? הרבצ"ר הוא-הוא הרשות המוסמכת מבחינה צבאית, וככזה הוא רשאי להתייעץ בגורמים אחרים (רפואיים והלכתיים) כדי לתת את קביעתו, והיא הקובעת והסופית (במצב הנוכחי). למה הדבר דומה? לתפקידו של כל אלוף במטכ"ל שמשמש כגורם המקצועי ו"הרשות המוסמכת" בעניינו - מח"א (מפקד חיל-האוויר) בלוחמת אוויר, מח"י (מפקד חיל-הים) בלוחמה ימית והפצ"ר (הפרקליט הצבאי הראשי) בסוגיות משפטיות.
יש כאלו שיסברו שיש אולי להעביר את ההחלטה לקרפ"ר (קצין רפואה ראשי) ולנתק את הסוגייה מענייני דת ולהשאיר אותם בתחום מדע הרפואה, ויש אולי אחרים שימליצו להעביר את ההחלטה לקמצ"ר (קצין משטרה צבאית וגו') שייתן החלטה מטעמי ז"פ (זיהוי פלילי). לשם כך יש לשנות את חוקי הצבא.

אגב, חוק אינו מטומטם. ייתכן ומחוקקו וכל אלו שהצביעו בעדו הם מטומטמים (שאלה פסיכולוגית) או שלמחוקקו יעדים שונים משלך או שהוא אנכרוניסטי.
תאטרון האבסורד -מערכה ראשונה 40956
הקריבו המקוטב • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 31/10/2001, 10:08
והיה והרבנות הראשית לדורותיה תחליט שהממצאים אינם מספקים והחילים הם עדין בחזקת נעדרים. הרב הצבאי הראשי יחזור עם פסק הלכה זה לצה"ל .האם צה"ל ידרש להערכת מצב מחודשת המתבססת על דעת התורה ?
תאטרון האבסורד - הפסקה 40959
ערן בילינסקי • בתשובה להקריבו המקוטב יום ד', 31/10/2001, 10:24
נדמה לי שבמצב העניינים הנוכחי, גורמים מסויימים בצבא (ייתכן בהשפעת המערכת הפוליטית), גרמו ל"תסבוכת" הזו בכך שלא הביאו את הממצאים לרשות שלפי חוקי הצבא היא המוסמכת לקבוע זאת‏1 (כל עוד לא שונו החוקים). לדעתי יש כאן ניסיון להשפיע על הרבצ"ר לתת "החלטה נוחה" ליוזמי הפרסום (אמ"ן?). האם צה"ל יידרש להערכה מחדש? לא ממש להערכה אלא לשינוי הקביעה. אני רק מתנגד לכותרת "תיאטרון האבסורד" - מי שעשה את זה יודע שלא הוא המוסמך (ע"פ חוקי צה"ל) להכריז על חייל נעדר כמת ובחר להתעלם מכך.

‏1 אין בקביעה זו משום תמיכה או גינוי למצב הקיים אלא ציון עובדה.
הרב הרב אלוף והמות 40966
הקריבו המקוטב • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 31/10/2001, 11:22
במידה ופסיקת ההלכה בנושא היא דקלרטיבית בלבד ואינה מחיבת את הנחות העבודה הצה''ליות.
והיה ויש התנגשות בין שתי הקביעות והצבא אינו מקבל את הפסיקה הדתית האם רשויות הצבא עוברים כאן על החוק.
האם יש כאן פתח לתביעות משפטיות נגד המערכת הצבאית על כך שפעלה בניגוד לחוק ולא פעלה בהתאם לקביעות הרבנים.
(ולאנשים מסוימים השאלות הללו אינן תאורטיות
הם יכולים לסכן את חייהם כתוצאה מקביעה זו או אחרת)
הרב, הרב-אלוף והמוות 40967
ערן בילינסקי • בתשובה להקריבו המקוטב יום ד', 31/10/2001, 12:00
איני יודע אם יש כאן פתח לתביעה משפטית כנגד המערכת הצבאית אלא לבירור פנימי בתוך המערכת בשאלת הסמכות לקבוע את מותו של נעדר, והאם ראש אכ"א (או גורמים באמ"ן) חרגו מסמכותם. אל תשכח שמוסד הרבנות הראשית הוא חלק מהצבא ולא גורם חיצוני (למרות שככל גורם בצבא הוא רשאי להתייעץ עם מומחים חיצוניים).

ננסה את הדוגמא הבאה: נניח שהרבצ"ר היה מודיע, עקב מידע שהגיע אליו ממשגיחי הכשרות ביחידות, כי המזון המבושל במטבח מחנה מטכ"ל אינו ראוי למאכל אדם. האם גם אז היית מקבל את דעתו או שהיית פונה לקצין הממונה (נדמה לי שראש אט"ל, אבל תקנו אותי אם אני טועה) ומבקש ממנו הודעה מוסמכת כיוון שהוא הגורם שמוסמך (על פי חוקי הצבא) לקבוע?

אשר לשאלה המבצעית בראשית דבריך, להבנתי להצהרה יש בהחלט אופי מעשי ולא רק דקלרטיבי, ולכן יש אולי לשקול את שינוי הנהלים הצבאיים. אולם כל עוד זה לא כך הרי שהנהלים אמורים להיות מחייבים וסטייה מהם משמעה הפרת הנהלים. כלומר, כפי שכתבתי בראשית דברי, אין כאן התנגשות בין שתי קביעות שוות (מבחינת הנוהל, שמשמעותו שהנוהל אינו תקין)אלא התנגשות בין גורם המוסמך לקבוע (הרבצ"ר) לבין גורם שאינו מוסמך לקבוע (ראש אכ"א/אמ"ן) ואין כאן "הצבא" מול "הרבצ"ר" (שהרי הרבצ"ר הוא חלק מהצבא).

אפשר להוסיף שקביעות עצמאיות של רבנים שאינם מהמערכת הצבאית חסרות ערך באותה מידה.
הרב, הרב-אלוף והמוות 40981
הקריבו המקוטב • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 31/10/2001, 13:25
יש כאן התנגשות בין שני מקורות סמכות, מקור דתי יהודי ומקור חילוני ''רציונלי מערבי'' קרי המערכת הצבאית.החוק כמו שנטען פה הוא אינו מטומטם הוא פשוט מבולבל מסובך או שניהם ביחד, בנקודות ששני הסמכויות האלה מתנגשות.
מן הסתם הוא השתקפות של מערכת המשפט הישראלית שהיא עצמה השתקפות של החברה הישראלית.ששני מקורות הסמכות הללו נלחמים בה את מלחמתם.
שדה הקרב הערכי 41113
הקריבו המקוטב • בתשובה להקריבו המקוטב יום ה', 1/11/2001, 9:46
הנה דוגמא יפה למה שמתחולל כאן במערכה הערכית
להלן טענות המחברת:
א)לחכמי דת/רבנים ישנן סגולות רוחניות/מוסריות מתוקף מהותם/הכשרתם/כשרונם
ב)סגולות אלו אינן בנמצא אצל כלל הציבור.הסגולות שמכיל כלל הציבור ה"חילוני" הם סגולות חומריות שיכולות לבוא לידי ביטוי רק בדמותו של ה"מדען האתאיסט"
ג)בשאלות מוסריות של חיים ומות יש על כן לפנות לרבנים/חכמי דת.חברה מתוקנת (מערבית נוצרית כנראה ) תקבל את סמכותם הרוחנית של אותם חכמי דת.
ד)החברה הישראלית בשל המהפכה הציונית מרדה באותה סמכות דתית ועל כן היא חסרה את היכולות לתפקד באותם מישורים רוחניים.
ה)בעת משבר מוסרי/רוחני כמו (ענין החטופים)היא פונה בלית בררה לאותם סמכויות רוחניות/דתיות
ו)מין הדין והיה והחברה הישראלית רוצה להיות חברה מתוקנת שתקבל בתחום הרוח את סמכותם של רבניה ולא תפנה אליהם רק בשעת משבר.

אין לי השגות על מערך הטיעונים ,לגיטימי לחלוטין יש לי רק השגות לגבי היכולת של אותם
גדולי הדור לתפקד כסמכות רוחנית בעולם שלרוב תחומיו הם מתכחשים.ולאחוזים ניכרים מבעיותיו הם אינם מודעים אפילו.
ההבדל הקטן 40979
דנידין • בתשובה לערן בילינסקי יום ד', 31/10/2001, 13:22
האם הרבצ"ר באמת "מתייעץ" בגורמים אחרים, או שהוא מכיר בסמכותם ההלכתית כגדולה משלו ולכן הוא מחויב לקבל את דעתם?

אני חושב שהאפשרות השניה תופסת, ושמבחינה מעשית פירושו של דבר הוא שההחלטה מתקבלת בידי הרבצ"ר רק באופן פורמלי, בעוד שלמעשה הגופים הקובעים הם מוסדות לא צהליים ולא ממלכתיים.

לגבי ההערה האחרונה שלך, אם אתה מוכן לקבל ביטויים כמו "חוק נאור", "חוק צודק" ו"חוק מתקדם", מה פסול ב"חוק מטומטם"? אבל בוא לא נריב על זה.
ההבדל הקטן 40984
ערן בילינסקי • בתשובה לדנידין יום ד', 31/10/2001, 13:34
א+ב. לעניינו, זה לא משנה. מבחינה חוקית הוא הגורם המוסמך להחליט. כיצד הוא מחליט זה עניינו וזכותו מתוקף הסמכות שניתנה לו. זה רלוונטי כאשר תעמוד על הפרק שאלת הפקעת הזכות הזו, וזו תהיה הפיכת הסיבה והמסובב כיוון שהזרז לדיון הזה היה הקביעה מצד ראש אכ"א, שלהבנתי חרג מסמכותו. אם המצב הנוכחי פסול בעיניך (האמת, גם בעיני) הרי אתה מוזמן לכתוב טיעון מסודר ויפה בזכות הפקעת הסמכות מהרבצ"ר והעברתה לקרפ"ר או לקמצ"ר.

ג. מעדיף לא לתת ציונים לחוקים, כיוון שהם משקפים את כוונת מחוקקם, כלומר הדיון הופך להשמצות (תגובות בנוסח "החוק לא מטומטם, אתה מטומטם" וכו') ולא לדיון ענייני שמבין את מקורות הקביעות הערכיות שהובילו את המחוקקים להציע את החוקים שחוקקו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות