|
ברצוני להצביע על הפרט שהכי הציק לי (בעצם לא הכי. השני בדרוג) במאמר, ואפתח בהזכרת תגובה ישנה שלי שנכתבה בעת מלחמת המפרץ הראשונה. בסוף תגובה 139160 כתבתי: "אפילו אלוף ישראלי רציני ביותר חוזר על הקלישאה הבלתי בדוקה שכניסה לתוך בירה ערבית היא דבר אסור." הדברים האלה נכתבו בעת שכוחות הקואליציה התארגנו סביב בגדאד ווהתכוננו לכבוש את העיר. כמעט כל הפרשנים הצבאיים אצלנו (זאב שיף כמובן ביניהם) היו מאוחדים בדעה שדבר כזה הוא בלתי אפשרי בעליל. אי אפשר להכניס טנקים למלכודת וכו'. הרעיון הזה מוזר עד להדהים. מה עשו צבאות במרוצת הדורות מימי המצרים העתיקים ועד ימינו ? האם לא עיקר תפקידם היה להשתלט על שטחים כולל הערים שבהם ? מניין הרעיון הזה שמעתה מוותרים הצבאות על התפקיד הזה ? כזכור הדברים האלה אכן התבררו כשטות מוחלטת. האמריקאים נכנסו , ולא בהתגנבות יחידים של חי"ר ורעיונות הבל דומים, אלא כמו צבא עם טנקים, ועשו את "הבלתי אפשרי": הם פשוט השתלטו וכבשו את בגדד, והדבר היה הרבה יותר קל ופשוט אפילו ממה שאני חשבתי קודם. אותו אלוף (כנראה במילואים כבר אז) שהזכרתי בתגובתי, איני זוכר מי הוא. הוא לא היה בוגי יעלון, אבל אני זוכר שדווח שחלק מהקיירה שלו עשה בסיירת מטכ"ל, ואולי אפילו פיקד עליה. ייתכן שיש כאן סימפטום תפיסתי של סיירות ויחידות מובחרות שעוסקות בפעולות קומנדו מיוחדות שטיבן כניסה מהירה ויציאה מהירה למטרות מודיעין בעיקר. זה יפה מאד אבל זה סיוע. אין זה תפקידו העיקרי של הצבא במלחמה. אי אפשר להפוך את כל הצבא לסיירת. הצבא משתלט על שטחים ומנצל לשם כך כלים ניידים החל ממרכבות הברזל של פעם ועד הטנקים וכלי הרכב האחרים של ימינו, שבלעדיהם פשוט קשה מאד להתמודד עם המרחקים. בוגי יעלון שגם הוא היה מפקד סיירת מטכ"ל כנראה לא השכיל להמריא מחשבתית מעבר לתפישת החי"ר האלמנטרית. נראה שהסיפורים והמראות המשונים מהמלחמה האחרונה של חיילים שסוחבים 50 ק"ג על גבם ונעים ברגל למרחקים של עשרות קילומטרים הוא מין פטנט שנהגה בצבא בשנים האחרונות, בגלל שכלי הרכב פגיעים. (אחר כך חיל האוויר צריך לספק להם מים ולחם, וכשנופל מסוק מפסיקים בהוראה אחת את כל האספקות האלה והכוחות שנתקעו שם צריכים להסתדר לבד . . .)את פגיעות כלי הרכב צריך לפתור איך שהוא, (ויש גם פתרונות טכנולוגיים מצויינים שבוגי מודה שדחה לטובת דברים אחרים), אבל אסור לוותר על שרותיהם. זה אבסורד. ממש חלם. וכשזה מה שהצבא מכין, אולי באמת עדיף לא לעשות שום דבר, ומכאן הדיבורים של בוגי (וכאן אני עובר לפרט שבאמת הכי הציק לי בדברי בוגי) על כך שניסה להסביר לדרג האזרחי שהפתרון הוא דיבורים עם אסד. מה זה בכלל עניינו של הרמטכ"ל עם מי תנהל הממשלה משא ומתן. עליו לתת פתרונות צבאיים למצב בשטח. רמטכ"ל שמציע לפתור בעייה צבאית ע"י מו"מ צריך לפטרו מיד. מקומו לא בצבא אלא בחיל השלום.
|
|