בתשובה לMRP, 30/10/01 0:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה אומר שטענה א' (הפוליטיקאי מאמין בתוכן העובדתי של דבריו) יותר בת הפרכה מטענה ב' (הפוליטיקאי אומר משהו לשם השגת תכלית), כי אפשר להפריך אותה ע"י שמראים שמעשיו מנוגדים לדבריו. אבל אפשר להפריך את טענה ב'. זאת כי אפשר (במגבלות קשות) להסיק מה התכלית המעשית שדבריו יכולים לקדם, ואז לבדוק האם מעשיו תואמים זאת. בפועל, קשה מאוד להסיק בבטחון את התכלית המעשית. אבל קושי מעשי כזה שולל גם את ההפרכה שלך ל-א': מה פירוש "מעשיו מנוגדים לדבריו"? האם כל מיני אילוצים, נסיבות והסברים צדדיים לא מטשטשים את התמונה באופן אנוש? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי טענה ב'; שלילת עובדת היותה של האמירה – אמירה לשם מטרה כלשהי, פשוט מובילה למסקנה כי הייתה לה מטרה אחרת, לכן אני עומד על כך שהטענה (בצורתה הכללית, כפי שהצגת אותה) אינה בת-הפרכה. ברור שאין אלו עניינים של שחור ולבן. למרות זאת, אם למשל בן עמי ינסה (שוב) להגיע להסכם על סמך הנחות היסוד שהתרסקו (כביכול), יהיה הדבר בגדר הפרכת הטענה כי דבריו כוונו לשם העברת תוכן עובדתי (שהוא מאמין בו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם למשל בן-עמי ינסה שוב להגיע להסכם על סמך הנחות היסוד שהתרסקו כביכול, יוכל מי שדוגל בדוקטרינת הברווז (כל מה שמגעגע וכו') לומר שבן-עמי פשוט שינה את דעתו ועכשיו הוא כן מאמין שאפשר להגיע להסכם על סמך ההנחות הללו. מכיוון שביסודה של דוקטרינה זו ישנה ההנחה שהפוליטיקאים מקבלים החלטות ומגיעים למסקנות בדיוק כמו בני אדם רגילים (ולכן הם גם טועים כל כך הרבה פעמים), אך טבעי יהיה לטעון שהם גם משנים את דעתם מדי פעם כמו ''קול צף'' מן היישוב ואין בכך כדי לסתור את הטענה שהם באמת התכוונו לכל מה שאמרו בכל נקודת זמן בעבר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |