|
כמו שאינני מקבל את התזה של הנטינגטון וגישתו לניתוח היסטורי- כך גם שורת המאמרים של יזהר מסבירה לכל היותר פן אחד ממה שקורה היום בעולמנו. החיים מאד מורכבים ומה שאנכנו רואים הוא שקול של כל מיני כוחות. דוגמאות? בבקשה: הצגת צמיחתו והתעצמותו של האיסלאם הפונדמנטליסי כאילו מתוך עצמו, כאילו מה שהצמיח אותו הוא הטבע שלו, מאד שיטחית. ראשית גם האיסלאם הפונדמנטליסטי איננו יישות אחת. יש שיעים ויש סונים; בשביל הנטינגטון ובשביל יזהר זה אותו הדבר; למדיניות ארה"ב אין שום השפעה. לחלקה של ארה"ב במה שקרה בתוך איראן במהלך שנות ה-50 עד 1980 כמובן שלא היתה השפעה על האיסלאם השיעי הקיצוני. לעידוד סדאם חוסיין לתקוף את איראן כמובן לא היתה שום השפעה. לפלישה של ארה"ב לעיראק- בכלל לא היתה השפעה על הטרור העולמי. עלילות האמריקאים והבריטים באפגניסטן בכלל אינם קשורים להתחזקות הטאליבן שנחלש מאד עוד לפני הפלישה האמריקאית ולמעשה הופל על ידי הברית הצפונית. כמובן אין שום חידוש בתפיסה הסטראוטיפית הזאת. המלחמות כנגד הכופרים מכל סוג לא החלו היום. גם ההמלחמה הקרה לא היתה מאבק פוליטי בין שתי מעצמות אלא מאבק בין הכוח הדמוני של הקומוניזם לבין מבצר החרות האמריקאי. לעובדה שלארה"ב, אם נשתמש בפאראפרזה על דברי קיסינג'ר-אין מדיניות חוץ רק אינטרסים כלכליים, אין שום נגיעה לא ליזהר ולא להנטינגטון. הו התמימות הקדושה.
|
|