 |
|
 |
||
|
||||
 |
חשבתי שהכותרת מהווה חידוד מיותר מעט לביקורת ברורה על מערכת החינוך באופן כללי. אפילו אצל תלמידת בית-ספר חצי דמוקרטי בלי גדרות וסורגים השיר מעורר הזדהות... כבשים לשמחתנו יש ברחבי העולם, אך לי הן לאו דווקא התקשרו לנוף מקומי, אלא לכבשים שלפי האגדה סופרים בשביל להרדם, וכשאינן נספרות - נוצרת לאות פנימית. אולי גם עלה - אולי גם לראות עלה, ואולי גם להיות כעלה... משהו בשיבושים מתאים לשיר ומותיר אותו מאוורר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ויתכן שקיימת פה קונטציה נוספת: "כבקרת רועה עדרו"- חדגוניות שביאוש , שמתחבר לא רק לנוקשות שבמסגרת ולכמיהה לחופש, כי אם גם ליאוש שבהמתנה לגזר הדין, ושמתערבב עם הפחד מהמבוגר, מהסמכות, מהמסגרת. וההמתנה לגזר הדין היא חלק מהחדגוניות, המתנה שבשיגרה, חיים בצל הפחד, התחושה של הנידון התמידי. אמא רוסיה הסטליניסטית, שהיא גם סימבול. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |