|
סבא שלי לא היה בשום פנים ואופן כנעני. בראיון ששודר ברשת א' ביום שישי ושבת שלאחר מותו (הוא נפטר ביום שני ה21 לאוגוסט) שנערך כמדומני בשנת 1997 עם ד"ר שמואל הופרט, הוא התייחס מפורשות לרעיון הכנעני, ואמר שכמה מחבריו היו כאלו, אך הוא רק בדק את הרעיון אך לא מצא בו את עצמו ומעולם לא הגדיר את עצמו ככנעני, למעשה מאז ומתמיד הגדיר עצמו כעברי. (אני מקווה שאני לא טועה וזה היה שם, ולא בתוכנית עם דב אפלבויים - חוצה ישראל, ששודרה באותה שבת ב23) גם אני חניכת שמו"צ (ותנועת המושבים לפני כן), וגם אני קיבלתי לקרוא את אותו קטע, יש לי אותו כאן בדף שמו"צ איפשהו אם אחפש היטב מכנס בגבעת חביבה. סבא שלי מעולם לא האמין בחילוניות מנותקת קונטקסט, הוא האמין בעבודת אדמה, הוא האמין ביצירה גשמית, והאמין שעל היהודי, ובפרט הישראלי, לא להיות תלמיד חכם, אלא לשלב בין ידע רחב לבין עבודת כפיים, והידע הרחב הזה, הוא המסורת שלך, מעיין באת, המקורות העמוקים שלך, אי אפשר לקרוא רק ברנר וגנסין, חביים לקרוא לדעת ולהבין, כחלק בפני עצמו ולא רק משלים, את התורה והמסורת. רבים טוענים שסבי היה פוסט ציוני, זה לא נכון, הוא אומנם חשב שהציונות חטאה בלא מעט דברים, אך מעולם לא היה פוסט ציוני. על אותו היבט היחס לדת. המסורת כמחוברת לעם, המסורת כקורפוס של ערכים, או מקור לדיון ערכי, כתרבות של עמנו ממנה בעצם מתחילה היותו של ישראלי, הייתה חשובה לו מאד, האם הדת היהודית כדת הייתה חשובה לו? אני כנכדתו לא יכולה לומר במדוייק, אבל אם התשובה חיובית אז הרבה פחות.
אני מקווה שעניתי לך ולוא במעט, צר לי אם יצאתי מבולבלת, כל דיבור וכתיבה עליו בלשון עבר, ולא כאחד שאני יכולה פשוט לנסוע ולדבר איתו, קשה עלי מאד, אהבתי אותו מאד. הוא היה עבורי החכם באדם, וקשה לי שמקור הידע ומקור האהבה הבלתי נדלה הזה כבה עבורי, ועבור רבים אחרים.
|
|