בתשובה לערן בילינסקי, 29/10/01 13:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. בכל מה שקשור לברווז-פיל, התיאוריה שלך הייתה הרבה יותר מורכבת (מדובר בפיל...). ב. את ההנחה של מר אנשלוביץ (במה שנוגע לפוליטיקאים, וגם בקשר לברווז), ניתן לסתור, את שלך, כזכור, לא (גם בשני המקרים, הרי גם אם נביא ברווזה, וניתן להם להתרבות, ויצאו ברווזונים, תוכל לטעון, שהברווזה היא פילה מחופשת...). ג. הבחירה היא לא לפי חוזק הנחות, אלא לפי מורכבות תיאוריות. ד. יש דרך לקבוע איזו תיאוריה יותר מורכבת, קלות ההפרכה שלהן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן? אני חושב שהעובדה שדב מרשה לעצמו לקבוע מתי פוליטיקאי טועה ומתי לא הופכת את התיאוריה שלו להרבה יותר מסובכת בתחפושת של פשוטה (ולמען האמת, לבלתי ניתנת לסתירה בזכות אלמנט ה"נחום-תקום" שלה - אם המציאות לא מתאימה להנחות אזי זו טעות של סובייקט המחקר). כמובן שגם המונח "קלות ההפרכה" הינו מונח סובייקטיבי, שוב, בגלל הטענה שהעלתי בתגובה הקודמת בדבר אי-יכולתנו להעדיף בין הנחות. אגב, אני מקווה שאתה מקפיד להבדיל בין התיאוריה למטא-תיאוריה (ויש לי תחושה שלא). מטא-תיאוריה היא בבחינת "פילוספיה של המדע" ואינה עומדת להפרכה או לאישוש – היא-היא הנחות היסוד (פוליטיקאים לא טועים, פוליטיקאים הם אנשים מעשיים וכו'). מה שעומד למבחן הן התיאוריות הנגזרות משימוש בהנחות אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בכל מה שנוגע לברווזים, התיאוריה שלך היא המסובכת. ב. קשה לי לראות מצב בו שתי הנחות שוות ערך מבחינת קלות הפרכתן , בכל מקרה זה מצב נדיר (בו אפשר לומר ששתי ההנחות שוות ערך), וכמובן שככל שעולים במספר ההנחות קשה יותר להגיע למצב שכולן שוות ערך מבחינת קלות ההפרכה (והן עדיין שונות זו מזו במובן ניתן לבדיקה). למשל תיאוריה א': העצם הוא פיל מחופש לברווז, תיאוריה ב': העצם הוא ברווז. על מנת להפריך את תיאוריה ב', כל מה שצריך הוא לבדוק מאפיין אחר של הברווז וכך להפריך אותה (או לחזק אותה) ואילו על מנת להפריך את תיאוריה א' נצטרך לבדוק שהעצם לא עונה למאפייניו של הפיל או הברווז (כי התחפושת יכולה להיות יותר מאשר מראה ושמע) ורק במידה ונמצא עדות לכך שמדובר בחיה שלישית (כמו קרנף) נוכל להפריך את ההנחה הזו (שים לב, בעוד שתוך כדי הפרכת התיאוריה א' הפרכנו את ב', הרי שכאשר הפרכנו את ב' לא הפרכנו את א', וזו סיבה נוספת לבחירת ב'). ג. אלמנט "נחום-תקום" יש גם בתיאוריה שלך, אם המציאות לא מתאימה, סימן שלא הכל ידוע לנו... ד. אני מנסה לא להתייחס ל"מטא-תיאוריה" בגלל האופי האקסיומטי הלא מנומק שלה, להבדיל מהדוגמא של "הפילוסופיה של המדע" שאופיה האקסיומטי מנומק (למעשה בדיון הזה, כמו בקודם, אני מנסה להסביר את הנימוק מאחוריה, לא מדובר בהחלטה שרירותית כמו "פוליטיקאים לא טועים" או "בראשית ברא ה"' אלא בהחלטה מנומקת). אני מתייחס בעיקר לתיאוריית הפיל המחופש לברווז שלך, או שגם זו מטא-תיאוריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הויכוח הוא אם בן עמי התכוון ל ''התרסקו'' כאשר השתמש במילה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכבר דיברנו על כך פעם: http://haayal.co.il/thread.php3?rep=13573 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |