|
||||
|
||||
משתמשים ב"גדי בחלב אמו" ע"מ להמחיש כי ניתנו לישראל שתי תורות- זו שבכתב וזו שבעל פה. ע"פ התורה שבעל-פה זו משמעות האיסור של "גדי בחלב אמו". זה איננו פירוש חדש והוא אף איננו בר שינוי, לא היה ולא יהיה שום רב שיחלוק עליו. לאמור- המצווה מפורשת מן התורה ואופן ביצועה ניתן בע"פ במעמד הר סיני. יש להבדיל בין שני מקרים: מקרה כמו זה- ייתכן וייתכן שהאורתודוכסיה, שאיננה קראית, נוהגת לפי פרשנות שלכאורה נוגדת את הטקסט. עניין של אמונה. המקרה השני, והוא זה שהתכוונתי שלא ייכון לעולם, הוא שמצווה מסויימת תעבור מן העולם מטעמים חברתיים, וזה מה שנטען כלפי משכב זכר ונגד זה יצאתי- מצוות אינן בטלות אם החברה מתירה אותם. אל תאמר "זה מותר לפי ההלכה, כי עובדה שאנחנו חיים ככה". אמור - "איננו שומרים תורה ומצוות". |
|
||||
|
||||
שכנעת אותי שהוויכוח חסר תוחלת, שכן לפי הבנתי, מוסד התורה שבע"פ ומקורה האלוהי (שבוודאי קיים בכל דת דינמית, כלומר, כל דת שורדת) הומצא בדיוק למטרה זו: כדי לאפשר לשנות ולהתאים גם מצוות מדאורייתא, מבלי להודות במקורו האנושי של השינוי. דרך אגב, מדוע לדעתך לא ניתנה התורה שבע"פ בכתב? |
|
||||
|
||||
כי אז לא היו קוראים לה כך, כמובן. (תקשיבו, הוא שאל, אני עונה לו. כל המשועממים והרווים יכולים לפרוש כאן) עיקר הדת היהודית הוא האמונה. אם הכל היה כתוב וידוע ובכל פעם שהיית נוסע בשבת הייתה יוצאת יד מהשמים ומעיפה לך סטירה זו לא הייתה חכמה בכלל. העניין הוא, שצריך אמונה. זו סיבה אחת. סיבה שניה- תורה מתהווה. משה ירד מן ההר עם התושב''ע, ובכל פעם שהתעוררה שאלה. אם הוא ידע הוא ענה, אם לא- פסק הלכה. ההלכות שנפסקו כשהקשר עם הקב''ה היה עם פחות הפרעות עברו במסורת שבע''פ, עד הגלות. בגלות גילו יהודים (מי מרצון ומי מאונס) את נפלאות הדתות האחרות או חוסר הדתיות והיה חשש שהתורה הזו תיעלם. בא רבי יהודה הנשיא וכתב אותה. הוויכוח אכן חסר תוחלת כי לא הבנתי על מה אנחנו מתווכחים. ודאי שרבנים פוסקים הלכה. אבל הם לא משנים דברי אלהים חיים. יש הבדל בין פסיקת הלכה שלא הייתה קיימת (טלויזיה בשבת) לבין הפיכת הלכה על פיה בטיעון ''לא רלונטי לפני החברה''. |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה היפה! עדיין, כדי לקבלה צריך אמונה, ומה לעשות והשם יתברך לא מנה אותי על מאמיניו. |
|
||||
|
||||
לא משנה מה הנושא ומה המאמר, כל פעם שגילית מתווכחת זה בלי סוף ותמיד אותו ויכוח. אז יש לי הצעה למערכת. אולי, כמו שיש מדור פוליטיקה ומדור חברה וכו', פשוט תפתחו מדור גילית ששם יוכלו להתווכח איתה על דת ודברים כאלה עד שיבוא המשיח. |
|
||||
|
||||
נו, ובכל פעם שאני מתחיל עם השטויות שלי מתחיל פתיל ארוך באותן שאלות. האם מגיע גם לי מדור נפרד באייל? בקיצור, קצת סובלנות לא תזיק. |
|
||||
|
||||
(: |
|
||||
|
||||
(הנה, במיוחד בשבשילך, דברים שלא אמרתי אף פעם לאף אחד) א. ציינתי- כשמשעמם לך, פשוט תדלג עלי. אני מבטיחה לא להיעלב. ב.גילית לא "מתווכחת". ג.גילית גם נורא מתנגדת (עם יוצאים מן הכלל) לדיוני דת באינטרנט ובד"כ עונה למה ששואלים אותה ותו לא. הייתכן שחוץ ממך כולם משעממים? ד. להיפך.כשיבוא המשיח יהיה לי הרבה יותר מה להגיד. (: |
|
||||
|
||||
מה איכפת לך? תגלול הלאה את הדף ולא תצטרך לשאת בעונש. גילית מייצגת כאן באופן רהוט ואינטיליגנטי ציבור גדול וחשוב, שדעותיו נגזרות במידה רבה מן הדת היהודית לסוגיה. משום כך, מגיעים לא מעט מן הויכוחים איתה למבוי הסתום של האמונה. עדיין, זה מעניין ומפרה. חוץ מזה, בוודאי לא תרצה לקטוע באיבו את תהליך ההארה אותו אני עובר! |
|
||||
|
||||
והתשובה בפתיחה לספרו של הרמבם: (אני מצטט מהזיכרון) מצווה לידע שיש שם...(אלוהים וכו'). רמבם הלכות יסודי התורה, פרק א'. הספר אינו תחת ידי, המובאה חביבה במיוחד על נויגרשל. |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון משה ירד רק עם לוחות הברית וכתב את התורה באוהל מועד במשך השנים עד הכניסה לארץ ישראל. (אם אני זוכר נכון הרי שה' הוא זה שהכתיב לו. אם זה לפחות עייזר הסכים איתי באחד מהוויכוחים הישנים שלנו. |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני היה מותר לאכול עופות עם חלב בתקופת בית שני, ואף היה זה מאכל מקובל באיזור הגליל, הלא כן? חשבתי שכאן בסה"כ היה עוד מקרה של החמרת ההלכה עם הזמן, ממש כשם שעם הזמן נאסר על אשכנזים לאכול גם קטניות בפסח בשל השימוש באותם השקים לדגנים וקטניות. |
|
||||
|
||||
And what about Frog in honey
(zfarde'a bidvash In what areas? Where from do you take your cooking receipes and where from is your information about the Tzipori delicattessen |
|
||||
|
||||
אמנם איני זוכר מאיפה, כמדומני עוד בימי בבי''ס היסודי, שמעתי על המאכל המקובל. לא פוסל את האפשרות שאת השם המפורש ציפורי הצמדתי לטקסט רק מתוקף היותה עיר גלילית הזכורה לי מאותה תקופה. עם זאת אני עדיין משוכנע בצדקתי ופונה בשאלה לאייל המתמצא בסוגייה, בתקווה ליישב את תהייתך העובדתית המוצדקת. אישית מעניין אותי יותר לשמוע התייחסות מגילית (או מאחרים) לעניין ההלכתי שציינתי בהקשר זה. לא שיש כאן כזה סקופ או מהפכה - ההלכה משתנה עם הזמן, מתוקף הרשות שניתנה לפוסקי ההלכה בני התמותה בכל דור ודור. |
|
||||
|
||||
התשובה היא שאתה צודק, עוף טנדורי בחמאה אכן אסור מדרבנן משום מראית העין (שלא ידמה כאוכל בשר בחלב). |
|
||||
|
||||
אף פעם לא הבנתי איך עוף במרגרינה או בשמן צמחי אינו נופל באותה קטגוריה של מראית עין. לפחות לעין שלי, מרגרינה מותכת הרבה יותר דומה לחמאה מאשר עוף דומה לבקר. |
|
||||
|
||||
זה נראה לי קשור להתנוונות הדת, כשהיה כח בידי הרבנים לא היתה מרגרינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |