|
||||
|
||||
לטעמי, המבט עצמו איננו הבעיה (אם כי בילדותי הוא היווה בעיה גדולה: אז חשבתי שמסתכלים על אנשים רק אם הם נראים משונים במיוחד, ותמיד הייתי חוזרת הבייתה בתחושה איומה שמשהו עקרוני לא בסדר אצלי, משום שהסתכלו עליי). הבעיה היא כשהמבט מלווה במלים, בעיקר אם מדובר בנודניקים ש"לא" קצר איננו יכול להעיף אותם. אז זה מתחיל להיות מעצבן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |