|
השאלה שלך באה מקונבנציה תרבותית שבה אפשר לדחוק את עניין הצרכים לחיתול ולשכוח מזה. לא היית שואל מה קורה לו ילד בן 4 היה מבקש ללכת לשירותים באותה סיטואציה. או לו תינוק בן שנה היה תובע את מנת האוכל שלו באמצע ריב של אחיו הגדולים. עושים, מטפלים ומסתדרים.
לגבי יציאה לעבודה - אם יש מטפלת שמבינה עניין, אפשר לבקש ממנה לשתף פעולה כשיוצא. בכל מקרה אין כאן עניין של 100% (גם מיישמי השיטה המסורים ביותר נזקקו לחיתול פה ושם), אבל בעיני גם מאותם 10% או 20% שכן הצליחו, הילד יוצא נשכר.
ושוב: מי שלא מתאים לו, לא עושה את זה (ולא צריך תירוצים בשביל זה, כי הוא שייך לרוב המוחלט של ההורים...). יש סיטואציות למכביר שבהן זה לא מתאים. השאלה היא אם מחליטים עקרונית שעושים מה שאפשר כדי לסייע לתינוק להתפנות בצורה נעימה (=לא על עצמו). וזה כולל גם את אותו רגע שתופסים שהתינוק המחותל עומד לעשות, ומביאים אותו לסיר.
|
|